הכל

יוסף בן חסן

ר' יוסף בן חסן בן יעיש בן סעדיה העתיק את ספר ההפטריות עם תרגום יב"ע בכפר מעס"ג שבמחוז רדאע בשנת תר"ח (1848).

בכה"י צ"ז דפים, ונכתבה במימון ר' שלמה אלצנע. הסופר מהעיר רדאע, ועסק בלימוד תורה לתשב"ר. הוא הגיע לכפר קטן מעס"ג לצורך פרנסה כנראה.

כתב היד היה בצנעא בידי מרי יחיא קאפח, ובדף 36 ב' כתוב: "אלהפטרה קרדנץ' הגר מן מרי ורבי יחיא אלקאפח".

וכן "מספרי בידאני שלום ובניו יע"א ר"ח יאיר הגלעדי 5" (דף 1א', 97ב' ועוד).

בקולופון דף 97 א' כתוב:

יוסף בר טוב

מרי יוסף בר טוב היה דיין שני בבי"ד של עיר הנמל מוח'ה או מוכ'ה בתחילת המאה הי"ז. הוא שימש בדיינות עם מרי משה בן אלעזר הכהן.

שני הדיינים הללו ידועים מתוך פסק דין משנת שפ"ד (1623) העוסק באירוע טרגי. סוחר יהודי מטורקיה הגיע לעיר הנמל מוכ'ה לרגל מסחרו והתאסלם. חברי בית הדין התירו גט שנתן הבעל לשליח העגונה ששהתה בטורקיה. נושא זה העסיק אף את חברי בית הדין בקושטא.

לדעת יוסף טובי, הייתה זו קהילה יהודית טיפוסית, ואילו לדעת יהודה ניני, הקהילה לא הייתה תימנית טיפוסית, וכנראה, שמקור הדיינים לא היה מתימן.

יוסף בן יהושע

מרי יוסף בן יהושע היה רב העיר מֻצְ'מַאר הסמוכה לעיר מנאכ'ה, מדרום מערב לצנעא, בשנת תרי"ט - 1859. הוא ידוע מתוך דבריו של ר' יעקב ספיר אשר ביקר בתימן בשנה זו, הכותב, כי בשנה זו היו ל"ה בתי אב בקהילה היהודית. הוא התפרנס ממקצועו סנדלר ואשתו סייעה בידו בעיבוד העורות. נשיא הקהילה היה ר' לוי חמדי אשר התפרנס ממכירת מיני בשמים בשוק הגויים.

יוסף בן יחיא

ר' יוסף בן יחיא היה ממנהיגי הישוב צ'בירה בשנת תרמ"א (1881) יחד עם ר' סעיד בן אהרן רחבי. שניהם חתומים על כתובה בישוב, לזוג סלימאן-שלמה מדינה וסעדה אשול. חתום ראשון ר' סעיד רחבי, ועפ"י המקובל בתימן שימשו כנראה מנהיגים או רבני הקהילה.

יתכן ושניהם חתמו בתור עדים בלבד.

יוסף בן יחיא

ר' יוסף בן יחיא היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב תְ'לֵה שבמרכז תימן בתחילת המאה הי"ט. הוא חתום עם ר' יחיא בן שלמה בשנת תקצ"ו (1836) על כתובה לזוג יוסף בן סעיד ופצ'ה בת יחיא.

יתכן ושניהם חתמו בתור עדים בלבד.

יוסף בן יעקב

ר' יוסף בן יעקב היה ממנהיגי הקהילה היהודית באיב שבדרום תימן בשנת תש"ח (1948), סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום עם שאר המנהיגים על אישור קבלת כספי הסיוע, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר, באמצעות ועד רבני צנעא. סכום הסיוע הוא קרוב לל"ב ריאל, וחתומים ר' יוסף בן יעקב, ר' יוסף בן יחיא כהן צדק ור' והב חיים כ"צ, בתאריך יום שלישי, ט"ו באייר תש"ח (1948).

שלושת החתומים היו מנהיגי הקהילה או אף גבאי הצדקה.

יוסף בן יצחק

מרי יוסף בן יצחק היה דיין בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים בספר סערת תימן למרי עמרם קורח, הרב הראשי לתימן. מצאתי את חתימתו משנת תקמ"ה (1785) עד שנת תקנ"ה (1795) עם מהרי"ץ, ראב"ד והרב הראשי.

יוסף בן מצ'מון

ר' יוסף בן מצ'מון היה נגיד בתימן. לא ידוע זמנו, וכן לא ידוע, האם היה נגיד לכל תימן או לאיזור מסוים בתימן. באחד מכתבי היד מן המאה הט"ז-י"ז מוזכר ר' יוסף בן מצ'מון הנגיד. בכה"י קובץ שירים לר' דוד בן זכריה הלוי, הלכות שחיטה לר' סעיד בן דאוד, פירוש לספר המצוות לרמב"ם, שרח - פירוש בערבית למשנה למרי חטר בן שלמה דמארי, שרח עסר מן אלחבור - פירוש הדברים הקשים שבחיבור ועוד. בכה"י פ"ה דפים.

בין מקורותיו: רס"ג, רבינו יונה אבן ג'נאח, מדרש החפץ ור' יוסף בן מצ'מון הנגיד. לא ידוע אם כוונתו לנגיד כל תימן אשר חי בעדן, ואשר נפטר בשנת אתקכ"ט לשטרות (1218), ואשר חלק ממכתביו נמצאו בגניזה.

יוסף בן מנצור

מרי יוסף בן מנצור היה מחכמי העיר חבאן במזרח הרחוק של תימן במאה הי"ט. למד הלכות שחיטה אצל מרי משה בן שלום דעוס, אשר הובא במיוחד מהעיר ביצ'א כדי להסמיך שוחטים בחבאן, המרוחקת מאוד ממרכז תימן. היה תלמיד חכמים וכתב את הגט לר' יוסף בן יחיא סיאני, וכשהגיע הגט לבי"ד צנעא התפעלו מהידע והדיוק ואף היללו אותו על כך.

יתכן והוא העתיק סידור לחגים בתקופה זו. בכה"י רמ"ג דפים, ובו תפילות לימים נוראים, הושענות, אזהרות ומרנות - סליחות ליו"כ. כה"י אינו שלם ונכתב במימון ר' יחיא בן סאלם.

בקולופון כתוב:

"ונכתב על שם... יחיא בן סאלם... והכותב... יוסף בן מו' מנצור".

עמודים

Subscribe to הכל