הכל

טוילי, שלום

מרי שלום טוילי כתב חידושים להלכות שחיטה לרמב"ם. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ועפ"י הערכה כתב היד מן המאה הי"ח-י"ט.

הוא ידוע לי מתוך אזכור שמו בכתב יד, שהוא הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירושים והגהות, רובם מהגהות מימוניות ושרח אלגיאת.

בדף 70ב'-71ב' כתוב:

"חידושים למו' סאלם אלטוילי".

טוילי, שלום בן יהודה

ר' שלום בן יהודה בן שלום בן יהודה טוילי העתיק שני חיבורים: סידור תפילה ופירוש רש"י לתורה בשנת תי"ז (1657) בעיר טוילה שבמרכז תימן.

כה"י הראשון (כת"י בר אילן) הוא סידור ובו ע"ח דפים, חלקו הגדול חסר וביניהם תפילות. לימי חול ושבת. ישנם פירושים בשולי הדפים. דפים רבים פגומים. לוחות השנים הם משנת תי"ו (1656) עד לתמ"ב (1682).

בקולופון דף 63ב':

"שלים... ביום שלישי דהוא כ"ג יומין בירח שבט שנת אלפא ותשעה מאה ושתין ותמני שנין לשטרות (תי"ז - 1657) במדינה אלטוילה... ספרא חלשא... שלום בן יהודה בן שלום בן יהודה אלטוילי".

טוילי, שלמה בן דוד

ר' שלמה בן דוד טוילי העתיק את המדרש נור אלצ'לאם, שחיבר מרי נתנאל בן ישעיה במאה הי"ד, בישוב קרית אלגלאבי בשנת רע"ט (1519). יתכן, והכוונה לישוב קרית אלגראבי מצפון לצנעא.

כתב היד מתחיל בחומש בראשית, ומומן ע"י ר' סעדיה בן יהודה בן עזרא. לעתים ישנם ציורים כדי להמחיש נושאים מסוימים, לרוב בענייני אסטרונומיה. למשל, בפרשת וירא מובא ציור של מערת המכפלה וכן ציור של קברי האבות, קבר האישה כנגד קבר בעלה. לעתים יש בשוליים תיקונים והשלמות בכתב שונה, וישנן תיבות מסוימות המנוקדות בניקוד תחתון, ניקוד שהוא מאוחר יותר בתימן.

טחרר, סעדיה בן חיים

ר' סעדיה בן חיים טחרר היה ממנהיגי הישוב היהודי בג'בלה שבדרום תימן באמצע המאה העשרים. הוא ידוע מחתימתו על אישור קבלת כספי הסיוע, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר, באמצעות ועד הרבנים בצנעא. סכום הסיוע קרוב לשלושים ריאל והתאריך הוא י"ב בשבט תש"ח. הוא חתום ראשון על המסמך, ואחריו חתומים ר' מסלם בן יעקב ור' שלמה בן שלום.

נראה, כי היה ממנהיגי הקהילה ואחראי גם על קופת הצדקה כמקובל בתימן, ואולי אף מרי הישוב.

טייאנו, דוד בן סעדיה

ר' דוד בן סעדיה בן דוד טייאנו העתיק את פירוש הטור לתורה בשנת תי"ב (1652), לא ידוע מקומו.

בכה"י ר"ב דפים, חסר בתחילתו. נכתב במימון ר' דוד בן זכריה ידאעי. הכתיבה הושלמה ביום חמישי, כ"ג בטבת.

בקולופון כתוב:

"יום חמישי דהוא עשרין ותלתא (יומין לחודש) טבת שנת אתתקס"ג שנין לשטרי (תי"ב - 1652) במאתא... ונכתב עלי שם החבר הטוב... דוד בן זכריה הידוע אלידאעי".

טייבי-טובי, שלום בן יהודה

מרי שלום בן יהודה טייבי-טובי נולד בצנעא בשנת תרע"ה (1915). למד תורה אצל גדולי חכמי צנעא, מרי סעדיה עוזרי ומרי יחיא ערוסי. נשא לאשה את בת רבו מרי סעיד עוזרי. נחשב מחכמי כניס אלאוסטא - מרכז השאמי בצנעא. מידידיו של הר"י צוברי, הרב הראשי ליהודי תימן במרכז הארץ. בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ בעלייה הגדולה, והיה מראשוני התימנים בשיכון ה' בני-ברק. עניו וצנוע ביותר, לא חשש לכבודו, והתפרנס שנים רבות מעבודתו כשרת, למרות היותו מגדולי החכמים והמקובלים, תופעה אופיינית לחכמי תימן הצנועים.

טירי, שלום בן שלמה

מרי שלום בן שלמה טירי היה מחכמי הישיבה הגדולה בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם שאר חכמי הישיבה על שתי תקנות: התקנה הראשונה נושאת את שנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886), ועוסקת בתקנת ציבור הקוראת להקפיד יותר על המצוות עקב המצב הקשה. על התקנה חתומים חכמי הישיבה, גדולי חכמי צנעא והמנהיגים, וביניהם: מרי שלמה שלום צאלח, מרי יחיא בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעדיה משרקי, מרי שלום שמן, מרי יחיא קאפח ועוד.

טראף, יצחק בן שלמה הלוי

ר' יצחק בן שלמה הלוי המכונה אלטראף העתיק בשנת תרפ"ח (1928) קובץ חיבורים: קונטרס שערי טהרה למהרי"ץ העוסק בהלכות נידה, אגרת זבח פסח, תפסיר עשרת הדברות בערבית, תפסיר תפילת העמידה, אזהרות לחג השבועות והלכות שחיטה. לא ידוע מקומו. בכתב יד נוסף שהוא, כנראה, המשכו של כתב היד הראשון העתיק בשנת ברמ"ה לשטרות (תרצ"ז - 1937) את סידור חול ושבת ופירוש להגדה של פסח בערבית - תפסיר, בקשות והלכות שחיטה.

למעט הלכות שחיטה, כל הנושאים מופיעים בסידורי תימן העתיקים והמאוחרים יותר.

עמודים

Subscribe to הכל