הכל

חלפון בן מצ'מון בן יפת-חסן

ר' חלפון בן מצ'מון בן יפת המכונה גם חסן בן בנדאר היה נגיד יהודי תימן באמצע המאה הי"ב. הוא חי בעדן כפי שכל הנגידים ממשפחתו חיו בעדן. בתקופה של מאתיים שנה בערך, מאמצע המאה הי"א ועד לאמצע המאה הי"ג, שימשו נגידי תימן אישים ממשפחתו.

הוא שימש נגיד בשנים ד'תתקי"ב-ד'תתקל"ב (1152- 1172), והחליף את אביו ששימש נגיד בשנים דתתקצ"ב- דתתקי"א (1132-1151). ר' יהודה אלחריזי הקדיש לאביו מצמון את אחד ההעתקים מספרו תחכמוני.

חלפון בן שמריה

ר' חלפון בן "שמריה נגיד ארץ תימן" היה אף הוא נגיד תימן באמצע המאה הי"ג. שלמה גויטיין כותב, כי אולי מדובר בנגיד מצמון בן חלפון בן יפת-חסן דלעיל, ואולי מדובר בנגיד אחד אשר היו לו שני שמות. הספק עדיין מכרסם, שכן השמות חלפון בן מצ'מון בן חלפון בן מצמון מקשים על קביעה וודאית, ועל סמך השנים ניתן להעריך האם מדובר בסבא או בנכד. ועוד, מצ'מון הוא שם בערבית שתרגומו לעברית שמור, ויתכן מאוד, כי השתמש כל הזמן בשם העברי שמריה ובשם הערבי מצ'מון.

אם אכן מדובר באותו נגיד, הרי כל מה שכתבנו בערך הקודם מתאים לו, ואם מדובר בשני נגידים שונים, קשה לדעת מתי פעלו שניהם כנגידים.

חלפוני, זכריה בן שלום-רבי יוחנן מזרחי

מרי זכריה בן שלום בן מעודד החלפוני או בכינויו הספרותי ר' יוחנן מזרחי, היה מגדולי חכמי תימן במאה הט"ז-י"ז, וגדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן. שמו וחיבורו התפרסמו רק בשנים האחרונות ע"י כותב שורות אלו.

חמאמי-עינא, זכריה בן יוסף

ר' זכריה בן יוסף חמאמי-עינא העתיק שני חיבורים: הפטריות בישוב סר ממזרח לצנעא בשנת תרכ"ד (1864), ומגילות וקריאי מועד בישוב צארב בשנת תרל"ב (1872).

כה"י הראשון הוא הפטריות לכל השנה עם תרגום יונתן ב"ע, פסוק מקרא פסוק תרגום. בכה"י קמ"ח דפים, ומומן ע"י ר' יחיא בן יהודה נהארי מהישוב חמדה.

בקולופון כתוב:

חמאמי, יוסף בן יוסף

ר' יוסף בן יוסף חמאמי העתיק שני חיבורים: תורה והגדה של פסח, בעיר תנעם שבמרכז תימן בתחילת המאה הי"ט. כתב היד הראשון הוא תאג' אשר העתיק בעיר תנעם בשנת תקפ"ג (1823). התורה עם תרגום, תפסיר רס"ג ופירוש רש"י לתורה.

בקולופון בסוף חומש שמות:

"והכותב... יוסף בן יוסף חמאמי... שבט בקל"ד (לשטרות, תקפ"ג - 1823)".

ישנו קולופון נוסף בכת"י מחודש ניסן. בסוף כה"י, רשימות משפחתיות מהשנים תר"ס - תרצ"ד (1934- 1940), ושחרור אסירים עם "יודא בן שלום" משנת בק"פ לשטרות (תרכ"ט - 1869).

חמאמי, יוסף בן יוסף

ר' יוסף בן יוסף חמאמי ידוע מתוך הגהה שכתב בשולי קונטרס חלק הדקדוק למהרי"ץ, או בשמו הנוסף תוצאות חיים. יתכן ומדובר בר' יוסף בן יוסף חמאמי מתנעם (ע"ע קודם).

את ההגהה מצאתי בשולי כתב יד, ואלו דברי השער: "וזה השם אשר ראוי לקראו בן ספר תוצאות חיים".

כה"י הוא חיבור מהרי"ץ חלק הדקדוק העוסק במסורה לתנ"ך בלי פסוקי התורה. ההגהה בעמוד 20 בכה"י, והיא מתייחסת לפסוק בפרשת תצוה "וסמכו אהרן", ולדברי מהרי"ץ "תיבת אהרן שבפסוק זה בספרים שלנו חסר, אבל במסורת הדפוס ל' מלא, וטעם זה לא ראיתיו לנך מלא... (מהרי"ב)".

ההגהה בשוליים:

חמאמי, יחיא*

מרי יחיא חמאמי נולד בעיר תנעם שמרכז תימן בשנת תרנ"ד (1894). בשנת תרפ"ב (1922) עלה לירושלים רב הקהילה מרי אברהם שחב, ולפני עלייתו מינה את מרי יחיא חמאמי לרב הקהילה בתנעם. שמש בתפקיד שבע שנים, ובשנת תרפ"ט (1929) עלה אף הוא לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה תלמיד חכמים, ולא התבייש למצוא את פרנסתו בנקיון ישיבת "פורת יוסף". בהמשך התפרנס מכתיבת מזוזות.

נפטר בצעירותו בירושלים בכ"ז בניסן תרצ"ט (1939), ונקבר בהר הזיתים.

חמאמי, מחפוץ בן יחיא

ר' מחפוץ בן יחיא חמאמי העתיק הגדה של פסח במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת הכתיבה ומקום הכתיבה. בכה"י ל"ז דפים, מנוקד, עם הוראות בעברית ובערבית.

בעמוד הראשון:

"נשלמה אלהגדה... הדי מחפוץ בן יחיא אלחמאמי".

עמודים

Subscribe to הכל