הכל

ר' שמואל בן דוד חמיץ העתיק יחד עם ר' שלמה בן סעדיה חמאמי את סידורו הגדול של מרי יצחק ונה "פעמון זהב" עם פירוש חידושין, בשנת תס"ב (1702) בצנעא. בקולופון כתב היד כתוב, כי ר' שמואל החל את מלאכת הכתיבה ור' שלמה חמאמי סיים. הסידור הועתק במימון ר' מעודד בן סעדיה הלוי נגאר.

הסידור כולל את פירוש חידושין, אך הפירוש אינו רציף, וישנן כותרות שונות לפירוש: הגהה, פירוש, חידושין וכדומה. על סמך זה ועל סמך מבנה הסידור והמנהגים ברור לי, כי העתיקו את אחת המהדורות הראשונות שכתב ר"י ונה.

מרי יפת בן דוד חנדלי היה מגדולי החכמים והמקובלים במחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. לא ידוע לי מתי נולד ואיזה ישוב במחוז שרעב חי. ידוע כי היה חברם של גדולי החכמים בשרעב מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ, וכן ראב"ד שרעב מרי רצון בן עמרם מנגמי. יחד היו נפגשים ומתכתבים, מספר פעמים בשנה. הם היו נפגשים האחד אצל השני, לומדים תורה ומתבודדים ועוסקים בתורת הנסתר. היו קובעים ימי עיון לבעלי תפקידים רוחניים, היו בוחנים ומסמיכים דיינים, שוחטים, מוהלים ומורי הוראה בכל מחוז שרעב.

ר' יוסף בן שלמה חנצ'ל (חנד'ל) שימש גזבר או מנהיג קהילת בני חנצ'ל. לא ידוע מתי חי, אך קיימת הסתברות כי חי במאה הט"ו. הוא שימש בתפקיד עם ר' בנימין בן אברהם חנצ'לי. הוא חתום על שני שטרות עם ר' בנימין בן אברהם חנצ'לי. השטר הראשון הוא שטר מכר של כתבי יד לבית הכנסת בני חנצ'ל תמורת הסכום של "עשרה זהב", וחתומים ר' יוסף בן שלמה, כנראה, חנצ'ל, וכן ר' בנימין בר' אברהם. בשטר השני כתוב, כי ר' בנימין בן אברהם חנצ'ל מכר את "הספר הצהוב שלי" לבית הכנסת בני חנצ'ל, וחתומים ר' יוסף בן שלמה, כנראה, חנצ'ל ור' בנימין בר' אברהם, כנראה חנצ'לי.

על שני השטרות אין תאריך, וכנראה נכתבו במאה הט"ו.

מרי ישראל חנינה היה מרי הישוב אגברי, לא הרחק מסדה שבדרום תימן, בשנת תרנ"ג (1893). מתלמידי של מרי יהודה שרעבי.

הוא ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שהעניק ביום שלישי, ו' בשבט תר"פ (1920) למרי מסלם יחיא אלוחש. לא ידוע לי, אם חי בישוב אגברי או שחי באחד הישובים בסביבה, ומרי מסלם וחש ניגש לישובו לצורך הסמכה. תקופה מסויימת חי במחוז ירים. עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בירושלים.

נפטר בירושלים בטבת תשמ"ג.