הכל

חייט, יחיא בן יחיא

מרי יחיא בן יחיא חייט נולד בכפר עראם שבמחוז ד'מאר בשנת תרנ"א (1891). למד תורה אצל אביו ר' יחיא בן משה.

בגיל צעיר יחסית מונה לרב הקהילה. התפרסם במעשי חסד ובניסים. עסק רבות בריפוי אנשים.

עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב במושב זבדיאל.

נפטר במושב בשנת תשל"ה (1975).

חיים

ר' חיים העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תקל"ו (1776). לא ידוע לי שם אביו, משפחתו ומקומו.

בכה"י פ"ב דפים, הכוללים שלושה חיבורים בהלכות שחיטה, ימין משה לר' משה וינטורה, זכרון לבני ישראל שחיבר ר' אברהם בן ברוך הספרדי, וכן החיבור פרי צדיק לדיין מרי צאלח. ההשלמה הייתה ביום ראשון, י' באלול תקל"ו (1776). בדף 80 ע"א: "מתחיל לכתוב הוראה ברורה... קיצור לדיני ריאה אשר קיבל ואיסף וליקט מ"ו הדיין המצוין כג"ק מהר"ר צאלח בן יחיא יצ"ו".

בקולופון כתוב:

חיים

מרי חיים היה מרי הכפר דוג'אם שבדרום תימן בראשית המאה העשרים. נולד וחי בכפר סמוך בשנת תרל"ו (1876), ושם חי עם משפחתו, אך שימש רב בכפר דוג'אם.

הוא ידוע מתוך ביקורו של יבניאלי בתימן בשנת תרע"א (1911). הוא מתארו כגבוה, חכם, כבודו גדול בכל הסביבה, והיה מקובל מאוד אף על המוסלמים בסביבה. הוא היה מושל המקום, ובצד נדיר מונה להיות מנהיג אף על המוסלמים. אהב לשתות עראק.

ליווה את יבניאלי ושיתף עמו פעולה בסיוריו בתימן, ניצל משוד ורצה לעלות לא"י בשנים אלו.

חיים בן אברהם

מרי חיים בן אברהם היה חכם בדרום תימן במאה הי"ט עפ"י הערכה. הוא ידוע מתוך חיבורו @44ליקוטי מחמד שושנים@55, ליקוטים בנושאים שונים פירושים, מדרשים, הלכה, קבלה, גמטריאות ונוטריקונים, כדרכם של רבים מחכמי תימן. בכת"י קט"ו דפים.

בין מקורותיו: תלמוד, זוהר, רמב"ם, שירה, ספר הערוך, ספר זכירה, פני דוד ועוד. הוא מזכיר חכם מתימן "מ"ו הר"ר יוסף שעתאל יצ"ו מעיר שיבאם יע"א".

בין הליקוטים ישנו גם "שיעורין - אמר הצעיר חיים יחיא אלו השיעורין שצירפת בשקול דעתי מדרז"ל", הבדלה ונוסח לשון הגט וכן דקדוק אותיותיו.

מדבריו בהקדמה:

חיים בן דוד

מרי חיים דאוד היה חבר במועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ ברשימת י"ז המנהיגים הוא מדורג מספר 13 מבחינת חשיבותם ופעילותם. כל מנהיג ייצג קהילה שונה מתימן, ולא ידוע לי איזו קהילה ייצג. הושלך לכלא עם כל חברי מועצת המחנה, כולל מרי חיים סנואני, גדרל חכמי דרום תימן, מרי נסים טיירי ואחרים, לאחר שלא נכנעו למנהלת המחנה, אשר ניסתה בכוח לשבור את רוח המסורת והצניעות במחנה.

חיים בן דאקעשה

מרי חיים בן מרי דאקעשה היה דיין בבי"ד של הישובים חאשד וארחב בתחילת המאה העשרים. הישוב חאשד מצפון לצנעא, באמצע הדרך שבין צנעא לצעדה, בצפון הרחוק של תימן. יתכן ודאקעשה הוא שם משפחתו.

הוא חתום על אגרת להנהגת הסתדרות הציונית בלונדון. עפ"י הערכה, בקשת סיוע זו היתה בין שנת תר"פ (1920) לשנת תרפ"ג (1923). באגרת מתואר המצב הקשה שהיה ליהודים בזמנו. כנראה, שהמכתב לא הגיע ליעדו. בין החותמים עפ"י הסדר: מרי עואץ בן מת'נא סעיד מבי"ד אלצ'אהרה, מרי אברהם בן משה הלוי ערוסי מבי"ד מחוית, מרי אברהם בן דאוד גזפאן מבי"ד כוכבאן, מרי חיים דאקעשה מבי"ד חאשד וארחב ומרי שלום בן יחיא מבי"ד צאלע.

חיים בן יוסף

ר' חיים בן יוסף העתיק דיואן שירים בשנת תרכ"ב (1862), לא ידוע מקומו.

בכת"י קמ"ז דפים. בדף 64א' מוזכר שמו חיים בן יוסף.

חיים בן יצחק

ר' חיים בן יצחק העתיק סידור בצנעא בשנת תרל"ב (1872).

בכה"י רי"ז דפים. בסידור נושאים שונים, בנוסף לנוסחי התפילות, כמו עבור שנים, תקופות וסימנים, הגדה של פסח, מעמדות לחגים עם תרגום ועוד. הסוף חסר. שנת כתיבת הסידור נקבעה על סמך לוחות השנים.

בשער כתב היד כתוב:

"אתחיל לכתוב תפילות של כל השנה כמנהג ק"ק צנעא, פה צנעא. הצעיר חיים בן יצחק".

חיים בן נתן

ר' חיים בן נתן כתב קובץ בקשות בכ"ט בכסלו תרס"ה (1904), לא ידוע מקומו. בכה"י כ"ה דפים.

בדברי השער כתוב:

"האד'ה אלכרסה זכיתי והגיעה לידי וכתבתי זאת הבקשות על שמי, אני הקל והצעיר חיים בן נתן הי"ו. יהי רצון שאזכה... נכתבה בשנת תרס"ה בחודש כסלו יום כ"ט במב"י יע"א, אני הצעיר קל שבקלים עפר רגלי חכמים חיים בן נתן הי"ו ס"ט".

עמודים

Subscribe to הכל