הכל

ר' מאיר סעדיה חסיד היה מנהיג בקרב יהודי סדה שבדרום תימן וקהילת ג'חזאן סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הוא מוזכר בספרו של נסים ב' גמליאלי, תימן ומחנה גאולה, כראש קהילת יהודי סדה וג'חזאן במחנה העולים גאולה שליד עדן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הכוונה, כנראה, למרי מאיר סעדיה חאסר, אשר מוזכר חמישי ברשימת י"ז חברי מועצת מחנה העולים גאולה, בראשות מרי חיים סנואני ומרי נסים טיירי. שיר שכתב התפרסם בספר של גמליאלי.

עלה לארץ, התיישב בנתניה ונקבר בירושלים.

מרי חסן היה דיין בבי"ד של העיר מלחה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה פעל שליח העלייה שמואל יבניאלי. יבניאלי העביר את שאלות הרב אברהם קוק לחכמי תימן והם השיבו לו באמצעות יבניאלי. הוא חתום על התשובות לרב קוק במוצ"ש, כ"ט בטבת תרע"א (1911), וחתומים עמו: מרי עווץ, מרי שלום, מרי מנצור, מרי חסן ומרי אהרן. לא מוזכרים שמות אביהם ומשפחתם.

מרי חסן דוד היה דיין בבי"ד של אחד הישובים במחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על כתב הסמכה לדיינות למרי חסן-יפת חוזה בתאריך כ"ז בטבת ברמ"ג לשטרות (תרצ"ב - 1932). הוא חתום שלישי, וחתומים עמו: ראב"ד מרי יעקב יהודה, מרי מסלם יהודה ומרי חסן דוד. נוסח כתב ההרשאה לדיינות פורסם ע"י מרי סעדיה חוזה, בנו של מרי יפת שהוסמך.

מרי חסן בן והב היה דיין בבי"ד של העיר עודן שבדרום תימן בשנת תרע"ג (1913). הוא חתום בשנה זו עם מספר דיינים מבתי דין שונים בדרום תימן על אגרת המיועדת לשליח העלייה יבניאלי, ר' בנימין והרב אברהם קוק. באגרת הם קובלים על הגלות הקשה והשנאה ליהודים, אשר גברה בגלל גל העלייה לארץ לפני שנת תרע"ג (1913), ועל הגבלות דתיות. הם מבקשים סיוע.

חתומים על האגרת: מרי חסן והב, מרי דוד יצחק, מרי אהרן בן יחיא, מרי שלום בן דוד מבי"ד עודאן, מרי שמואל בן חיים מבי"ד תעזייה, מרי שוכר מחראבי מבי"ד די סופל, מרי עוץ בן סעדיה ומרי חסן בן דוד והב.