תורכי, יחיא בן דוד

מרי יחיא בן דוד תורכי היה מחכמי תימן, וחי, כנראה, בצנעא או במרכז תימן במאה הי"ח-י"ט, להערכתי. שם משפחתו תורכי, מלמד, כי היה קשור הוא או מי מבני משפחתו לצבא הטורקי ששלט בתימן, או שאולי אף מוצא משפחתו מטורקיה.

שמו ידוע לי משני מקורות. הוא כתב הגהות בשולי כת"י מורה נבוכים לרמב"ם מן המאה הי"ד-ט"ו, וכן הוא ידוע לי מכתב יד העיקרי של פירוש המזרחי למשנה ולתלמוד, שחיבר מרי זכריה בן שלום החלפוני, המכונה רבי יוחנן מזרחי, ספר שפרסמתי בשנת תשנ"ז.

בראש הדף הראשון של כה"י כתוב:

"זה הספר קניתי אותו מן יחיא בן דאוד אלתרכי, אני אברהם בן מ"ו אהרן בן שלום בן אהרן בן שלום מנזלי, ברוך הקורא בו וארור הגונבו, ועם ה'... בשלום".

ממשפט זה הסקתי, כי דיין בי"ד צנעא, מרי אברהם בן אהרן מנזלי, קנה את כה"י ממרי יחיא בן דוד תורכי. ועוד, מרי יחיא תורכי חי לפני שנת תקפ"ז (1827), שכן בשנה זו נפטר הדיין מרי אברהם מנזלי, אשר שימש בבית דינו של מרי יוסף קארה. ועוד, מרי יחיא תורכי חי בצנעא או במרכז תימן ושם מכר למרי מנזלי את כה"י. על פי זה, קבעתי את זמנו במאה הי"ח-י"ט, ומקומו בצנעא.

הוא כתב הגהות רבות בשולי כת"י (כת"י ברלין) של הספר מורה נבוכים - דלאלה אלחאירין לרמב"ם. עפ"י הערכה נכתב במאה הי"ד-ט"ו. חסר בראשו ובסופו, מתחיל בפרק הראשון שבחלק הראשון. הגהותיו ארוכות באופן יחסי להגהות חכמי תימן בשולי הספרים, ומחולקים לשני סוגים. השלמת העתקות לכת"י לדפים שבלו, כנראה, משימוש, והגהות לחיבור שהן למעשה פירוש.

זיהוי ההגהות למרי יחיא תורכי הן ודאיות, שכן בחלק מן ההגהות הוא כותב: "יחיא אבן דאוד תרכי יצ"ו", או "הצ' יחיא בן דאוד תרכי, קויתי ה' קותה נפשי לרפא מחלי אכי"ר".

להלן הגהה אחת, המתייחסת לחלק הראשון אמצע פרק ה':

"ומצוא אפכארהם (ושלחו מחשבתם). קשה לי ע"ז, שכבר באר לנו הרב שכל מקום שנאמר ואראה את ה' וכל הדומה לזה הוא במראה הנבואה. וכן היתה השגת ע' זקנים ויראו את אלהי יש'(ראל) והשגת הנביא במה שהשיג אינו תלוי בבחירתו בכך כפי המראה אשר תראה לו. וי"ל כי מה שאמר הרב ומצוא אפכארהם, ירשה לומר אחר מראה הנבואה נתבלבלו במה שראו וחשבו מחשבה בלתי אמתית, וברוך היודע".