מרי דוד בן מסעוד הלוי חמדי כתב חיבור לתורה בשם "מים שאובים" בשנים תרמ"ט-תרנ"ב (1889-1892), בעיר מֻצְ'מַאר מדרום מערב לצנעא, קרוב לעיר מנאכ'ה. הספר הוא ליקוטים וטעמים לתורה עפ"י הפרד"ס, ונדפס ע"י יוסף חסיד בירושלים תשכ"ז.
יתכן והוא קרוב משפחה של ר' לוי חמדי, נשיא קהילת מצ'מאר בשנת תרי"ט (1959), כאשר ביקר ר' יעקב ספיר בתימן. מהקדמתו לספר ניתן לדעת פרטים רבים אודותיו. הוא מזכיר חיבור נוסף בשם בינה לעתים, וכן את בניו ישועה, יהודה ויוסף. הוא כותב, כי נאלץ לברוח מביתו "מחמת המציק", וכי נדד בתימן כ"ו שנים והתפרנס מלימוד תורה לתשב"ר.
