הכל

חמאמי, סעדיה בן דוד הלוי

ר' סעדיה בן דוד בן יונה הלוי חמאמי השלים את העתקת התורה ביום שני, ר"ח אדר שני אתתק"ף לשטרות (תכ"ז - 1667), בישוב קרית אלצפא מואדי סר במרכז תימן. את התורה התחיל להעתיק ר' ישועה בן דוד נגאר.

כתב היד חשוב ביותר, שכן מיד לאחר כתיבת הקולופון כתב הסופר את הכרוניקה המפורטת על גזירת העטרות בשנה זו. הכרוניקה מתעדת את אחד השלבים החשובים ביותר בתולדות השבתאות בתימן, והשלב החשוב לפני גלות מוז"ע, שאירעה מספר שנים מאוחר יותר בשנת תל"ט (1679).

אף בנו שלמה היה סופר, ומצאתי כתב יד בו העתיק עם ר' שמואל בן דוד חמיץ בצנעא את סידור ר"י ונה בשנת תס"ג - 1703 (ע"ע).

להלן הקולופון:

חמאמי-צעדי, סעדיה בן חסדאי

ר' סעדיה בן חסדאי צעדי-חמאמי העתיק בעיר צעדה, בצפון המרוחק של תימן, את הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם בשנת תקמ"ד (1784). כנראה, שהיה חכם ידוע בצפון תימן בתקופה זו, שכן בכתב יד נוסף (כת"י פלדמן 80) מן המאה הי"ט מצאתי קובץ חיבורים, ובדף הקולופון דף 69א' מצאתי כתוב:

"סימני ימים טובים ורעים ובראשם: אמר הכותב הראשון זה הלשון נמצא בכתיבת יד מורי ורבי סעדיה בן חסדאי יש"ל וכתב, שמצאו בכתיבת יד מו' סעיד דרין זצ"ל".

חמאמי, שלמה בן סעדיה הלוי

ר' שלמה בן סעדיה בן דוד בן יונה הלוי חמאמי העתיק במשותף עם ר' שמואל ברבי דוד חמיץ את סידור פעמון זהב, לר"י ונה בשנת תס"ג (1703). הסידור הועתק במימון ר' מעודד בן סעדיה הלוי נגאר. הוא בנו של הסופר ר' סעדיה בן דוד הלוי חמאמי, אשר העתיק את התורה בישוב צפא שבואדי סר בשנת תכ"ז (1667).

בכה"י רט"ו דפים, מנוקדים בניקוד עליון כמקובל אז בתימן. הסידור הוא מן המהדורות הראשונות שכתב וערך ר"י ונה, הכוללים גם את הסידור וגם את הפירוש חידושין. המנהגים והנוסח קרובים יותר לסידור מהרי"ץ, עוד קודם לתוספות הרבות שהוסיף ר"י ונה בסוף ימיו.

חמדי, אהרן בן זכריה הלוי

ר' אהרן בן זכריה הלוי חמדי העתיק את הספר חיי אברהם לר"א בן רפאל כלפון בשנת תרי"ז (1857), לא ידוע מקומו.

בכה"י פ"ט דפים. העתיק עפ"י מהדורת דפוס כלכותא תר"פ (1845), כולל דברי השער של המדפיס. בסוף כה"י רשימת בעלים: "הקדוש יחיא ברהים בעד בתו אסתר שנלב"ע בימי עלומה".

בקולופון כתוב:

"הכותב... אהרן בן כמהר"ר זכריה בן יעיש אלחמדי אללוי יש"ל. ונשלם ביום ד' כ"ז לחודש כסלו... שנת בקס"ח (תרי"ז - 1857)".

חמדי, אהרן בן יהודה הלוי*

מרי אהרן בן יהודה חמדי הלוי נולד להוריו ר' יהודה וחמאמה-יונה בת אהרן שלום כהן אלמעלם, בעיירה אלמדיד ביום שני, ז' בפסח, כ"א בניסן תרע"ב (1912/4/8).

בילדותו שלחוהו הוריו לצנעא - מוצא המשפחה, כדי ללמוד תורה. למד תורה בצנעא אצל מרי יחיא גיאת ובנו עזרי וישן בבית דודתה כשפשטה מגיפת אבעבועות שחורות בצנעא חזר להוריו. למד תורה בצנעא אצל מרי יחיא קאפח, ולאחר פטירתו למד אצל מרי יחיא אביץ', מגדולי הלמדנים בצנעא, וכן אצל מרי שלום קורח, מרי רצון צארום ועוד.

חמדי, אהרן בן שמואל

ר' אהרן בן שמואל חמדי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שיבאם שבמרכז תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא ידוע לי מתוך חתימה על שטר ערבות לחוב של יוסף בן אברהם אלכאשאת בשנת תש"ט (1949), סמוך ממש לעלייה הגדולה לארץ.

יתכן וחתום בתור עד ולא היה מנהיג.

חמדי, דוד בן מסעוד הלוי

מרי דוד בן מסעוד הלוי חמדי כתב חיבור לתורה בשם "מים שאובים" בשנים תרמ"ט-תרנ"ב (1889-1892), בעיר מֻצְ'מַאר מדרום מערב לצנעא, קרוב לעיר מנאכ'ה. הספר הוא ליקוטים וטעמים לתורה עפ"י הפרד"ס, ונדפס ע"י יוסף חסיד בירושלים תשכ"ז.

יתכן והוא קרוב משפחה של ר' לוי חמדי, נשיא קהילת מצ'מאר בשנת תרי"ט (1959), כאשר ביקר ר' יעקב ספיר בתימן. מהקדמתו לספר ניתן לדעת פרטים רבים אודותיו. הוא מזכיר חיבור נוסף בשם בינה לעתים, וכן את בניו ישועה, יהודה ויוסף. הוא כותב, כי נאלץ לברוח מביתו "מחמת המציק", וכי נדד בתימן כ"ו שנים והתפרנס מלימוד תורה לתשב"ר.

עמודים

Subscribe to הכל