הכל

חיים בן סעדיה

ר' חיים בן סעדיה העתיק את "מספר פרקי שירה" בשנת ת"ן (1690), לא ידוע מקומו.

בכת"י קכ"ג דפים. הספר שהעתיק כולל פירושים שיח יצחק מאת יצחק בן מאיר, ו"שער שמעון" מאת אחיו ר' שמעון וולף, מועתק עפ"י מהדורת וינציה שנת תכ"ד (1664). כלומר, תוך כ"ו שנים מאז שנדפס הספר בוינציה איטליה, הועתק הספר בתימן. הספר הועתק במימון ר' משה בן (סלימאן?).

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הספר... ביום ד' לחודש אלול שנת בא יבא (לשטרות, ת"ן - 1690)... ונכתב ע"ש החבר... אדוני מ"ו משה בן... (אולי סלימאן)... הכותב הצעיר חיים בן סעדיה יצ"ו".

חיים בן סעדיה

ר' חיים בן סעדיה העתיק בעיר אלציח שבמרכז תימן בשנת ת"ע (1710) את הספר שו"ע טור א"ח וטור יו"ד. טור או"ח - קכ"ז דפים, וטור יו"ד - קט"ו דפים, כולל הגהות הרמ"א. מועתק מדפוס ויניצאה שצ"ב (1632). נכתב במימון ר' סעדיה בן מעוצ'ה אלקביסי, ובנו דוד. השלמת העתקת טור יו"ד הייתה ביום שני, י"ט בשבט ת"ע (1710).

בקולופון כתוב:

"היום יום שני י"ט יומין לחודש שבט שנת אל גנת אגוז (ת"ע - 1710)... ונכתב על שם האח... סעיד אבן מעוצ'ה אלקביסי ובנו דוד... ונכתב בקרית אלציח... הצעיר חיים בא"מ סעדיה".

חיים בן שר שלום

בקטעי הגניזה מבית הכנסת העתיק בקהיר נמצאו מספר מכתבים, אשר שלחו חכמי הגאונים במאות י'- י"א אל קהילות היהודים בתימן.

באחד מהם כתוב:

חיש, יוסף בן משה אליהו

מרי יוסף בן משה אליהו חיש כתב קובץ בהלכות שחיטה, וסיים בחודש אלול שנת אתרמ"ד לשטרות (צ"ג - 1333).

בכה"י קי"ז דפי קלף, ובהם הלכות ופירושים למסכת חולין והלכות הרי"ף. דפים 51-57 - הלכות הרי"ף, דפים 58-109 - חיבור על מסכת חולין. ליקוטים שונים מהתלמודים וממחברים שונים. בכה"י שינויי נוסח רבים ביחס לדפוס התלמוד והגאונים. כה"י תואר ע"י שמחה אסף.

כתב היד גופו הוא שלושה חיבורים. בחיבור הוא מרבה להביא מחיבורי הגאונים: הלכות גדולות, רב האיי גאון ועוד.

בקולופון דף 117 ב' כתוב:

"נשלם בחודש אלול תרמ"ד מע' ידי הכותב יוסף בר' משה אליהו חיש".

חכם, אברהם יוסף

ר' אברהם יוסף חכם היה סופר ידוע בצנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים. משפחת חכם היא אחת מהכינויים שניתנו למשפחת צאלח-צדוק.

הוא העתיק בצנעא את הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ עם פירוש לחם תודה למרי יחיא בדיחי. לא ידוע זמן מדויק, ועפ"י הערכה נכתב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.

בכה"י מ"ג דפים, עם קובץ ליקוטים הלכות שחיטה מהרמב"ם ומרי נתנאל בן ישעיה וקטעים מההפטריות. נעתק במימון ר' אהרן בן משה עפרי-לוי.

בקולופון דף 40 ב' כתוב:

חלא, אברהם

מרי אברהם חלא נולד בשנת תר"כ (1860) בערך. בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ שימש רב הקהילה היהודית בישוב בני עוום, מצפון מערב לצנעא, לא הרחק מבית עד'אקה ומחוז חגה. היה מלמד תורה לתנוקות של בית רבן והעמיד תלמידים רבים.

נפטר זקן ושבע ימים בישוב בני עוום סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

חלפון בן דוד בן אברהם

ר' חלפון בן דוד בן אברהם בן ישע העתיק את כל הכתובים בעיר טוילה במרכז תימן בשנת רס"ה (1504). בכה"י רצ"ט דפים, אין ניקוד ופירושים. השלמת ההעתקה הייתה בי"ד בתשרי רס"ה (1504). כה"י הועתק במימון פלוני אלא ששמו נמחק מהקולופון.

בקולופון כתוב:

חלפון בן זכריה

מרי חלפון בן זכריה היה חכם קודם לשנת קפ"ו (1426), לא ידוע מקומו. בסידור משנת קפ"ו (1426) נמצא עבור שנים לרבי חלפון בן זכריה. קטע זה נמצא בסידור בדפים 41א-47ב. שם כתוב:

@44"אלעבור-חלפון בן זכריה מחקק באלסאנון@55. אקול אנא חלפון בן זכריה זצ"ל ראית אכ'תר אלנאס העתמדין במערכה שנורהם וסניננהם ואעיאדהם עלי אלעבור אלדי חסכה שמואל ר' יוסף כהן וגעלה עלא אסמה ואסם אכיה כל חריף מן אסמה...".

תרגום: עבור חלפון בן זכריה מבאר השנים. ראיתי הרבה אנשים העומדים במערכה, השנים והמועדים שלהם עפ"י העבור שחישב שמואל בן יוסף כהן, וכתב אותו על שמו ועל שם אחיו כל מלה בשמו...

חלפון בן יצחק בן בֻּנְדַאר

מרי חלפון בן יצחק בן בנדאר היה חכם ואחד מגדולי התורמים בתימן ובעולם היהודי לישיבות ארץ ישראל במאה הי"ב.

שמו ידוע מקטעי הגניזה אשר נמצאו בבית הכנסת העתיק במצרים. בגניזה זו נמצאים מסמכים רבים הקשורים ליהודי תימן וקשריהם עם ישיבות בבל וא"י. ממכתבים אשר נמצאו בגניזה ניתן ללמוד, כי הוא ואביו, ר' יצחק, שהיה עוד בחיים בשנת ד'תתצ"ב (1132), היו תורמים קבועים לישיבות א"י. במכתב תודה של הסופר והחזן חלפון בן מנשה הלוי אבן אלקטאיף ממצרים לר' חלפון-כלף בן יצחק מעדן, הוא מודה לו על משלוח התרומה של תבלינים יקרים שנחשבו אז כמו כסף מזומן.

חלפון בן מצמון בן חלפון

ר' חלפון בן מצמון בן חלפון בן מצמון בן חסן-יפת בן בנדאר היה נגיד-נשיא יהודי תימן במאה הי"ג. הוא חי בעדן.

בתקופה זו הנגידות עברה מאב לבן, ואף סבו, ר' חלפון בן מצמון בן יפת היה נגיד (ע"ע הבא). השפעתם הגדולה הייתה גם בזכות עושרם ומעמדם הרב. הם היו סוחרים גדולים ובעלי אוניות וסחרו עם ארצות רבות. הוא היה נגיד במחצית הראשונה של המאה הי"ג. אביו,

ר' מצמון המכונה גם "שמריה נגיד ארץ התימן" שימש נגיד בשנים ד'תתקס"ב - ד'תתקע"ח (1202-1218), וא"כ מסתבר, כי בנו, ר' חלפון, היה נגיד אחרי אביו משנת ד'תתקפ"א (1219) ועד לפטירתו בשנת ח' (1248).

עמודים

Subscribe to הכל