חבשוש, שלמה בן יחיא*

ר' שלמה בן יחיא חבשוש נולד בשנת תרי"ו או תרי"ז (1856 או 1857). הוא אחיו של ר' חיים חבשוש, החוקר המפורסם. הוא היה חכם ומראשי הקהילה היהודית בצנעא. היה עשיר גדול ועסק במסחר בהיקפים גדולים ועצומים, ונהג לנסוע לערי הנמל חודידה ועדן כדי לרכוש סחורות יבוא. סייע רבות לעניים וחלשים והיה מקורב מאוד לשלטון. הוא חתנו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

עסק רבות בחינוך ילדים והשכלה כללית, היה חבר בועד בית הספר הממשלתי התורכי לילדי היהודים, תרם רבות, התכתב עם שליח העלייה יבניאלי ועם כי"ח (כל ישראל חברים) בנושא מסחר והפקדות כסף בבנק ביפו, וכן ביקש שישלחו לו ספרים חדשים בנושאי השכלה ואירועים היסטוריים חשובים, מלחמות וכדומה.

הוא חיבר את הספר @44"אשכולות מרורות"@55 אודות המצור הכבד שהיה בצנעא בשנים תרס"ד-ה (5-1904). כתוצאה ממרד האימאם בתורכים רבים מתו, כעשרים כל יום, רבים עזבו את העיר, והוא אישית טיפל במרי שלום חבשוש, ראש הישיבה, אשר נפטר בודד בביתו, שכר אנשים שיטפלו בו ויקברוהו עפ"י כבודו. בספר הוא מתאר את המצור והמצב הקשה, החל מכסליו תרס"ה עד י"ב בטבת תרס"ו.

היה ידידו של הרב הראשי מרי עמרם קורח, ובזמן המצור שניהם הצליחו להבריח את משפחותיהם מצנעא. ר' שלמה הבריח את ילדיו הקטנים לעיר מנאכ'ה, מדרום מערב לצנעא, שם השלימו המוסלמים עם התורכים, ואילו הרע"מ קורח הבריח את משפחתו לעיר כ'מר מצפון לצנעא.

הקונטרס "אשכולות מרורות" נדפס לראשונה בירושלים שנת תרצ"ז (1937) ע"י פרופ' ש"ד גויטיין. הערות והשלמות לקונטרס הדפיס הרע"מ קורח בנספח ד' לספרו סערת תימן.

נפטר בשנת תרפ"א (1921).