הכל

ר' דוד בן סעדיה העתיק את מדרש הגדול בישוב הדורם, השם העתיק לעיר ד'מאר, בשנת שכ"ג (1563) (ולא כפי שכתב י"ל נחום 1663). מכל כתב היד נותר בידינו רק דף הקולופון, ממנו ניתן ללמוד, כי העתיק את מדרש הגדול בישוב הדורם בשנת שכ"ג. לא ידוע אם העתיק את המדרש לכל חמשה חומשי תורה או רק לחומש אחד.

ר' דוד בן סעדיה חי במאה הי"ט עפ"י הערכה, וכתב שני חיבורים. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק, ויתכן כי שני כתבי היד לא נכתבו ע"י אדם אחד.

כתב היד הראשון הוא קובץ העוסק בנושאים שונים. בכה"י פ"ג דפים, העוסקים בהלכות ודרשות שונות, סליחות כמנהג תימן, הושענות לסוכות, פיוטים לשמחת תורה, הגדה של פסח, אזהרות לחג שבועות ועוד.

בדף 30 ע"א: "אני הכותב... דאוד בן סעיד יצ"ו". חתימה נוספת שלו נמצאת בדף 50 ע"ב.

כתב היד השני הוא ליקוטים משו"ע ופוסקים אחרים בנושאים שונים וגם בהלכות שחיטה. הקובץ מכונה "תפוחי טהור". בכה"י מ"ט דפים, חלק בצורת שו"ת.

ר' דוד עואץ חתום עם מנהיגי העיר צ'אלע על אישור לקבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בשנת תש"ט (1949). התאחדות התימנים בראשות זכריא גלוסקא, שלחה סיוע לכל עניי תימן, באמצעות ועד הרבנים בצנעא מרי משה יצחק הלוי, מרי יוסף שמן ומרי יוסף קורח. הסכום שנשלח לעניי העיר צ'אלע הוא כ"ח ריאל, ובמסמך מפורטים כל שמות העניים והאלמנות שלהם חילקו את כספי הסיוע. המסמך מהתאריך יום חמישי, כ"ז באייר תש"ט (1949), בזמן שבו עלו יהודים רבים לארץ בעלייה הגדולה.

ר' דוד בן עלי בן דוד בן יצחק העתיק את משנה תורה לרמב"ם בשנת רכ"א (1461) בישוב סמרקט או סמרנל. הוא, כמובן לא אחיו של ר' יפת בן עלי בצרי, שחיבר תפסיר למגילת רות.

בכה"י רל"ט דפים, ובהם ספר זמנים לרמב"ם. חסרים עמודים רבים שחלקם הושלמו בכתיבה שונה. חלק מהדפים מטושטשים מאוד, וכתב היד אף לא כרוך בהתאם. הלכות נזיקין ומשפטים נמצאים בתחילת כתב היד, בדף 49 הלכות טוען ונטען עד דף 64, ושם מסתיים כת"י באמצע ההלכות.

בדף 20 מתחיל ספר זמנים ומסתיים בדף 239.