הכל

מרי דוד היה דיין בעיר צ'אלע שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). לא ידוע שם אביו ומשפחתו.

הוא חתום עם חברי בית הדין על תשובות חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק בא"י, ביום ג', כ"ד בטבת שנת תרע"א (1911). יחד אתו חתומים עפ"י סדר זה: מרי חסן, מרי שלום, מרי עואץ ומרי דאוד, בי"ד צאלע, ואחריהם חתומים חברי בי"ד ג'חאף.

מרי דוד בן אברהם שימש חכם וכנראה דיין, וממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא במאה הט"ז. לא ידועה שנה מדויקת. הרע"מ קורח פרסם בספרו סערת תימן תקנה קדומה שחוברה ע"י חכמי צנעא. הוא קבע את זמנו לפני כארבע מאות שנה בערך, בזמן שחיבר את ספרו בשנת תשי"ד (1954), דהיינו אמצע המאה הט"ז.

ר' דוד בן אברהם בן סעדיה העתיק בסוף המאה הי"ט את קונטרס השחיטה למהרי"ץ שערי קדושה. לא ידוע מקומו.

בכה"י ק"ח דפים, ובו העתיק את הקונטרס עם פירושו של מרי יחיא בן יהודה בדיחי - לחם תודה, וכן תוספות ופירושים בשוליים.

בקולופון דף 107 ע"א:

"דוד בן לא"א אברהם בן סעיד אברהם זלה"ה".

בראש כה"י שטר בערבית העוסק ביחסים שבין בעל ואישה משנת בקצ"ד לשטרות (תרמ"ג - 1883) שכתב והעיד "סאלם בן דאוד אלמהאצרי", וכנראה, מרי שלום מהאצרי היה חכם או דיין או מנהיג בקהילה מסוימת בשנה זו. סבירות גבוהה שהיה רב בעיר סודה, שם חיו רבים מבני משפחת מהאצרי בדור העליה לארץ.

ר' דוד בן בניה הוא בנו של הסופר המפורסם בניה, ואף הוא עסק ככל משפחתו בהעתקת ספרים. ספרי המשפחה נחשבים כמדויקים ביותר בשמירת המסורת. עפ"י המסורת, העתיק ספרים רבים, ובידינו נותרו י"א כתבי יד אשר העתיק בשנים רל"ג-ר"ע (1473-1510). אף בנין, אביגד ומעודד, העתיקו ספרים רבים, ובנו מרי אביגד היה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הט"ז. עפ"י אחד מכתבי יד אשר העתיק ר' דוד הודפס לאחרונה תאג' (בית דגן, תש"ס).

להלן תיאור חלק מכתבי היד אשר העתיק:

א) בשנת רל"ג (1473) העתיק בצנעא את מדרש הגדול לחומש דברים במימון ר' שלום בן יהודה קואס (כת"י מהלמן 14).

בקולופון כתוב: