נערה צעירה יושבת להתפלל בין סבתות רבות על כיסא פלסטיק לבן בחדר הקטנטן של עזרת הנשים. היא בהירת עור והן כהות, מקומטות ולמודות ניסיון, מגישות לה את פרח הבזילקום להשיב את הנפש בצום הנורא. הן מכירות אותה בשתיקתה, ואם תבוא אחרת ותטפס בכבדות במדרגות המובילות לחדרון הצפוף, לא תבוש לשאול גם באמצע התפילה: "הבת של מי את?" וכשתבין תהנהן בחיבה.
