בלוג יהדות חברה וקהילה
בבלוג זה אנו ממשיכים בדרת המאמרים המתארים את חגיגות שבוע החתונה הנקרא בתימנית "וַעְד אַלְעֵרֵס". פתחנו במפגשי ההכנות לחתונה ובטבילה במקווה הפעם נתמקד בתיאור טקס האירוסין (קידושין) בתימן.
בליל יום רביעי (אור ליום חמישי) החתן מולבש בביתו ע"י המארי בכותונת (קופטאן) לבנה ואבי החתן חובש לראשו כובע חדש, תוך ברכת הלל ושבח המיוחדים לכך. הרב עוטף את החתן בטלית ואחד השושבינים מגיש לרב אפר מוקלה בצלחת קטנה, ממנה לוקח הרב מעט באצבעו ונותן בראש החתן, במקום הנחת תפילין ואומר: "אם אשכחך ירושלים" וכו' . הקהל מגיב בהתרגשות ובעיניים דומעות ומיד פוצחים כולם בשירי הלל. באותה שעה מגיעה אם החתן לאולם והדרך נפתחת לכבודה. החתן צועד לקראתה אל פתח האולם, מבקש מאימו מחילה וסליחה מעומק הלב, מתכופף ונושק לברכיה. האם סולחת לבנה, מברכת אותו ומוסרת בידו מטבע שבה הוא יקדש את האישה (לא קידשו בתימן בטבעת). מעמד זה הינו מרגש במיוחד ומעיני כולם זולגות דמעות של גיל.
משתם טקס זה צועדים החתן ופמלייתו לבית הכלה בליווי מוסיקלי וכל המוזמנים מלווים אותו בשירה ושמחה. בזמן שהטקס הנ"ל נעשה בבית החתן, בינתיים מוכנסת הכלה לחדר מיוחד בביתה שנקרא "אלכמה", כשהיא "משבכה" כלומר עדויה במכלול תכשיטי כסף וזהב ומלובשת במיטב מחלצותיה. צמודה אליה אישה מומחית להלבשת הכלות שנקראת "אלשארעה", עם עוזרות נוספות מושיבים את הכלה בחדרון זה, מדליקים נר קטן ונועלים את הדלת. המפתח נמסר לאבי הכלה. החתן מגיע בקול תרועות רמות ומתיישב בפתח החדרון כשהרבנים לצידיו וכל האורחים מסביב ובתוך הבית. אז מופיעים אבי החתן ואבי הכלה כשהם עטופים בטלית מיוחדת.
אבי החתן מוציא מכיסו את הכתובה המעוטרת מעשה ידי אומן ומוסרה לרב המקדש. הרב קורא את הכתובה כשהוא עומד וכולם, כולל החתן, יושבים. משסיים לקרוא את הכתובה מוסרה לידי החתן שנעמד על רגליו. הרב מקבל כוס יין מאבי החתן ומוסרו לידי החתן ואז הרב קורא את כל שבע הברכות והחתן חוזר אחריו פיסקה פיסקה. לאחר כל ברכה הקהל עונה אמן. בתום הברכות החתן שותה מהכוס ומוסרו לרב.
הכוס ממולא שוב ביין והרב שואל את החתן אם יש לו מטבע כסף לקידושין והלה מוציא מכיסו מטבע כסף טהור (משקלה כ – 7 גרם), מראה לרב ולעדים שיוודאו שאינו מזויף. המטבע מוחזר לחתן ואז הרב מקרא לחתן שאומר "מקודשת לי ומאורסת לי, אני החתן פלוני בן פלוני ואת הכלה הבתולה פלונית בת פלוני בכוס יין זה ובמטבע זה ובאלה תיכנסי לרשותי כדת משה וישראל" אבי הכלה פותח את דלת החדרון (כמה) והחתן מוסר את כוס היין לכלה בפני שני עדים. הכלה שותה מעט ומחזירה לו. אח"כ לוקח את המטבע שבידו ואומר לה "הרי את מקודשת לי בזה הכסף כדת משה וישראל" ומוסר את המטבע לידה. לאחר מכן מוסר לה את שטר הכתובה ואומר לה "קחי כתובתך" וכו'. הדלת נסגרת מאחוריהם. הרב והקהל פוצחים בשירת "אהוב מהר המור.." אז יוצא החתן כשהרבנים והקהל מלווים אותו בחזרה לביתו. בזה נסתיימו טקס האירוסין (קידושין) וסעודת האירוסין ומעתה ואילך מרכז החתונה עובר לבית החתן.
בתמונה: חתן וכלה, צנעא, שנות ה30
בבלוג הבא נתאר את שמחת החתונה בבית החתן ביום החמישי. לבלוג הקודם על חגיגות שבוע החתונה הנקרא בתימנית "וַעְד אַלְעֵרֵס" לחצו כאן.
