בלוג יהדות חברה וקהילה
אחד העיקרים הגדול של דיני המסחר בהלכה, הינו האמור בתורה: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו... ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוהיך, כי אני ה' אלוהיכם." (ויקרא, ויקרא כה, יד-יז).
ועוד הזהירה התורה: "לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה. מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם, אני ה' אלוהיכם" (ויקרא יט, לה-לז).
תמונה: שני תכשיטנים יהודים מצפון צנעא.
ושבה והזהירה תורה: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן, גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה, גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך, למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך. כי תועבת ה' אלוהיך כל עושה אלה, כל עושה עול." (דברים כה, יג-טז).
עד כמה חשובים בעיני חז"ל ההגינות והיושר במסחר ניתן ללמוד מהמאמר הבא: "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפריה ורביה ציפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר" (בבלי, שבת לא, א). כלומר: עד כדי כך חשובים ההגינות והיושר במסחר, שעל כך נשא אדם עוד לפני שנשאל האם קבע עיתים לתורה.
ועוד נאמר בתוספתא: "שבעה גנבין הן הראשון שבכולן גונב דעת הבריות והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו והמרבה לו בתקרובות ויודע בו שאינו מקבל והמפתח לו חביות שמכורות לחנווני והמעוול במדות והמשקר במשקלות והמערב הנורה בתלתן ואת החומץ בשמן... ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב" (תוספתא, בבא קמא, ז, ג).
וכן פסק הרמב"ם: "אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי. ולא תהיה אחת בפה ואחת בלב, אלא תוכו כברו; והעניין שבלב, הוא הדבר שבפה. ואסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעת הגוי. כיצד- לא ימכור לגוי בשר נבילה בכלל שחוטה, ולא מנעל של מתה במקום מנעל של שחוטה; ולא יסרב בחברו שיאכל אצלו - והוא יודע שאינו אוכל, וירבה לו בתקרובת - והוא יודע שאינו מקבל, ויפתח לו חביות שהוא צריך לפתוח אותן למוכרן - כדי לפתותו שבשביל כבודו פתח. וכן כל כיוצא בזה. אפילו מילה אחת של פיתוי ושל גניבת הדעת, אסורה; אלא שפת אמת ורוח נכון, ולב טהור מכל עמל והוות" (רמב"ם, מדע, הלכות דעות, ח יא-יב).
זהו הרקע התשתית והיסוד לדיני הגנת הצרכן והסחר ההוגן במשפט העברי, ואלה הם העקרונות שאת ביטויים נמצא בסדרת המאמרים שיבואו בהמשך, בהם נעמוד על מספר עניינים בהלכות הצרכנות והמסחר ההוגן כפי שהם באים לידי ביטוי במשפט העברי, עניינים הנגזרים מעקרונות יסוד אלה.
בהקשר זה מן הראוי לציין כי במשפט הכללי, עיקר ההתפתחות בדיני הגנת הצרכן הוא חדש ומודרני, היות ועניינים אלה של הגנת הצרכן הזדקרו כבעלי חשיבות רבה בעיקר בשל ההתפתחות הכלכלית והתעשייתית המואצת במאות השנים האחרונות. אלא, שהמשפט העברי כבר עסק בסוגיות חשובות של הגנת הצרכן והמסחר ההוגן עוד הרבה קודם לכן, לרבות בסוגיות הנחשבות מודרניות וחדשניות: כך, לצד אונאה וטעות, מידות ומשקלות חסרים, אצירת סחורה והפקעת שערים, עסק המשפט העברי גם בסוגיות של פיקוח על מחירים, הגבלת רווחים, תחרות עסקית, קרטלים והגבלים עסקיים. בכל אלה נעסוק במאמרים הבאים בע"ה.
