בלוג יהדות חברה וקהילה

 א. אחות קטנה – פיוט לראש השנה

אחות קטנה הוא פיוט הפותח את תפילות ראש השנה אצל יהודי המזרח. מחבר הפיוט הוא הרב אברהם חזן מגירונה מהמאה ה-13: "אָחוֹת קְטַנָּה  תְּפִלּוֹתֶיהָ  עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ  אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ  תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ".

הפיוט מתאר את מצבה השפֵל של כנסת ישראל המכונָה "אחות קטנה" - היא נמצאת בגלות ומצפה לגאולה.

בבית השלישי נמשל עם ישראל הן כצאן אשר האויב הנדמֶה לאריות פיזר אותו, והן כגפן שאת גדרותיה פרצו ואת ענביה בצרו עד העוללות. 'וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ' – מהי הכַּנָּה? היא קשורה להרכבת ענף על ענף ממין אחר, מאותה משפחת עצים. הענף העליון - נקרא רוכב, והענף שעליו מרכיבים - נקרא כנה, ולאחר זמן הם מתאחים. הביטוי שאול מתהלים: "וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ" ( פ' ט"ז), והמזמור מדמה את ישראל לגפן אשר האל מכונן אותה, נוטע, מייצב ומחזק אותה, ואילו הפייטן מתלונן על שהכרם נפרץ, ולא נשארו בו אפילו העוללות, דימוי לעוללים שגלו עם הוריהם.  'פָּרְצוּ וְאָרוּ' – במקום 'בצרו' נכתב 'ארו' בגלל החרוז: זרו וערו. הפועל 'אָרָה' מיוחד ללקיטת תאנים – אוֹרים תאנים, וכן לֶאֱרות בשׂמים (שיר השירים ה' א'). המשורר מבקש נקמה, מידה כנגד מידה, הם אמרו "עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ" (תהלים קל"ז ז') - הֶחריבו אותה כדי שתהיה עירום ועריה, ולכן ישנה בקשה מה' שישפוך את חרונו על האויבים. ועם תחילת השנה החדשה בא הבית האחרון שכולו תקווה לגאולה הקרֵבה, וחותם במלים: "תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ".

ב. שופר, קרן ותרועה

שני שמות לשופר – קרן ושופר. קרן – ע"ש המעטפה החיצונית, החומר הקרני; ושופר – ע"ש השפופרת, החלל הפנימי שדרכו בוקע הקול. עבור הבהמה – הקרן משמשת לעוצמה ולכח כדי לנגוח ולהזיק, ואילו ישראל משתמשים דווקא בחלל הפנימי של הקרן, רק בשפופרת ולא בקרן; אנחנו מתחברים אל קול התרועה ולא אל כח הקרן, במיוחד בראש השנה.

באכדית המלה 'שַפַּרוּ' פירושה תיש בר, והיא קרובה למלה העברית 'צָפיר' – תיש צעיר, צְפיר עזים.  בעברית השופר יסודו בקרן איל ששימש בימי קדם להזעקת צבא ולהכרזות בימי חג ומועד. בארמית קיבל השורש משמעות של יופי וחן, על כי הקרניים מעניקות חן והדר לחיה, וממנה שאלנו את הביטויים: שופרא דשופרא, שפּיר ולשפּר; ומתוך הוראה זו המליצו חז"ל: "בחודש הזה, חודש הסליחות, שַפְּרו מעשיכם". בעברית החדשה יצרנו את הביטוי 'מי שָפיר' – הקרום החיצון של הביצית המופרית ושהעובר נתון בה ברחם אמו, ודומה כאילו העובר נתון בתוך שפופרת. בר"ה אנו קוראים מתוך תהלים את הפסוק: "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה  ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" -  תרועה' היא משרש רו"ע, ופירושה קול שברים היוצא משופר או חצוצרה, או קול רועד ורוטט היוצא מפי אדם השר והצוהל.

ואסיים עם איחולֵי: "שופר בשנה החדשה" = שופר מלשון השתפרות, ושנה חדשה חייבת השתנות והתחדשות. שנה טובה!
 

משה אוסי עורך סיורי סליחות בירושלים
לפרטים:
Mosheossi@gmail.com  09-8335016