בלוג יהדות חברה וקהילה
בסידורי תימן הקדומים אין פירוט של ההלכות בתקופה הזו שבין י"ז בתמוז לט' אב, והסתמכו בזה על המנהג וההלכה הקדומה בתימן כמסורת התלמוד, הגאונים והרמב"ם.
מנהג תימן המקורי כתקנות חכמים, שאין מחמירים במנהגי האבל על חורבן בית המקדש מי"ז בתמוז, אלא כמפורט במשנה במסכת תעניות: משנכנס אב ממעטין בשמחה, ושבוע שחל בו ט' באב אין מכבסין ואין מסתפרין, ולא נהגו לאסור אכילת בשר בתשעת הימים, אלא כתקנות חכמים, שאין לאסור בשר ויין אלא בסעודה המפסקת בלבד ואף אין לאכול שני תבשילין בסעודה זו. כלומר, התימנים אינם מחמירים כמו אחינו הספרדים והאשכנזים לאסור אכילת בשר מראש חודש אב כמנהג הספרדים או להחמיר מי"ז בתמוז כמו אחינו האשכנזים. מהו ההסבר למנהג תימן, ומדוע לא נהגו בתימן להחמיר בשבוע שחל בו ט' באב?
ההסבר, לדעתי, קשור בראש ובראשונה במציאות החיים של היהודים בתימן. במהלך כאלפיים ראיונות שראיינת
