בלוג יהדות חברה וקהילה

"כדאי לאכול רק אוכל טרי, גולמי ואורגני... בלי פחמימות... בלי שומן... ובלי יותר מדי חלבון - מכיוון שחלבון פוגע בכליות... חשוב להימנע גם מביצים, ומלח - או שהכולסטרול ולחץ הדם שלנו ירקיעו שחקים... אסור לאכול בשר אדום / בשר בקר - או שנחטוף סרטן... למעשה, כדי להיות בטוחים, עלינו כנראה ללמוד לשרוד ללא אוכל..."

עם כל מאגרי המידע העצומים העומדים לרשותנו היום, בכלי התקשורת ובמרשתת (אינטרנט), אפשר היה לצפות שמיתוסים תזונתיים שגויים היו הולכים ונעלמים בהשוואה לאלו שהתקיימו בתקופת הסבא והסבתא שלנו.  במציאות חיינו, ככל שעובר הזמן וככל שעומדים לרשותנו יותר מאגרי מידע כך גם עולה מספר המיתוסים השגויים שגורמים לרבים מאיתנו בלבול וחוסר וודאות בנכונות המידע שנמסר לנו, בכל התחומים.

בסדרת מאמרים שנפרסם כאן בעזהי"ת נעשה סדר בלמעלה מ- 18 מיתוסים שגויים בנושאי בריאות ותזונה שהשתלטו על ערוצי המידע, בעיקר בתקשורת שלנו, בעוד שמבחינה מדעית טהורה הדברים ברורים וחותכים ללא כל עוררין.  מדובר בעובדות מדעיות תכליתיות שיחליפו מיתוסים שגויים ויעזרו לנו לנהל אורח חיים בריא יותר במישור היומיומי.  נמסור טיפים חשובים מאד שיעזרו לנו להתגבר על קשיים תיפקודיים בחיים שנובעים לעיתים קרובות מכך שמסרו לנו מידע שגוי על מרכיבי תזונה ועל כללי בריאות חיוניים ביותר.

מיתוס – החיסון לשפעת גורם למחלת השפעת

בימים אלה נקרא הציבור להתחסן נגד מחלת השפעת. בחיסון לשפעת מזריקים לאנשים מקטעים של קרומי נגיפים (ולא נגיפים חיים או שלמים) כדי שמערכת החיסון שלהם "תכיר את האויב" (הנגיף) ותייצר נגדו מראש "נשק יעיל" (נוגדנים) שישמיד את הנגיף החי שעלול לתקוף אם וכאשר נדבקים בשפעת.

אמנם, יש לעתים מי שיפתחו תסמינים קלים וחולפים של נזלת ורגישות או גודש באף אחרי קבלת החיסון, אבל לא מדובר בשפעת, שהרי החיסון שהוזרק להם לא הכיל נגיפי שפעת חיים.  כלומר, אם אין בכלל נגיף חי, אין שום סיכוי שהמקטעים שלו יגרמו לשפעת.  מתברר שמדובר בתופעה אחרת לחלוטין שנקראת: "תגובה חיסונית מוגברת" (עם סימנים הדומים לשפעת), הנגרמת בשל מחסור באבני בניין ליצירת נוגדנים נגד נגיף השפעת. כלומר, תאים של מערכת החיסון מנסים לייצר נוגדנים, אבל אין להם את חומר הגלם לייצור כזה. אם כך,  מהו חומר הגלם הדרוש לייצור נוגדנים נגד נגיף השפעת?

חומר הגלם הזה נקרא "חומצות אמינו".  כדי לקבל מהתזונה חומצות אמינו, צריך לאכול מזונות עשירים בחלבונים, כמו: דגים, בשר (צאן, בקר, הודו, עוף), ביצים, גבינות קשות ועוד, בכל אחת מהארוחות במהלך היום. לאחר שאוכלים חלבונים, הם מפורקים בקיבה ובמעיים לאבני הבניין של החלבונים שנקראים "חומצות אמינו".  לאחר הפירוק, חומצות האמינו מופנות אל הכבד וזה בתורו מעביר אותן לתאים שיודעים לייצר נוגדנים.

אם נקפיד לאכול ארוחות עם חלבונים בבוקר, בצהריים ובערב, כשבוע לפני קבלת החיסון ועוד שבוע אחרי קבלת החיסון, כלל לא נפתח את התגובה האימונית ולא נפתח תסמינים כמו נזלת או גודש באף.  קשה להאמין, אבל אנשים רבים שסבלו מתופעות לוואי דומות בעקבות החיסון בעבר, דיווחו כי מרגע שאימצו את ההמלצה הנ"ל הם עוברים את תקופת החיסון ללא שום תופעות לוואי.

כמה חלבון צריך בכל יום?  מינון יומי מומלץ של חלבון לאנשים בריאים  הוא 1 גרם חלבון נקי לכל ק"ג משקל גוף. לפי זה, כמות החלבון הדרושה לאדם במשקל ממוצע נעה בסביבות  70 גרם חלבון בכל יום.  במאה גרם בשר, או מאה גרם דגים או מאה גרם (4 פרוסות) גבינה צהובה יש כ- 25 גרם חלבון. לפי זה ניתן לחשב כמה חלבון צריך לאכול בכל יום (לדוגמה: מנה גבינה צהובה בבוקר, מנה בשר בצהריים ועוד מנת דגים בערב, יתנו בסך הכל 75 גרם חלבון נקי). כדאי לעיין בטבלת הרכיבים של כל מזון כדי לדעת מהו גודל של מנה (בדרך כלל 100 גרם) וכמה חלבון יש בכל מנה כזאת.

במקביל, מומלץ להפחית למינימום צריכת סוכרים פשוטים (סוכר, דבש, סילאן תמרים) ומזונות עתירי עמילן (מיני מאפה מחיטה או מכוסמין, אורז, פסטה, תפוחי אדמה), ולהרבות בשתיית משקאות בריאות כמו תה ירוק, תה צמחים, קקאו, מי הבישול של סלק וכדומה. רצוי להיעזר גם בקומפלקס ויטמינים מקבוצה B, החיוני לאספקת קו-אנזימים שמשפרים את יצירת הנוגדנים בדם, כמו גם אספקטים שונים של פעילות מערכת החיסון.

לא פחות חשובה מכך היא ההמלצה להקפיד על שינה מספקת לאחר קבלת החיסון, שכן עפ"י מחקרים שונים נמצא קשר טוב בין רמת החיסון המתקבל - לבין משך שינה תקין, בימים שלאחר החיסון.

בבריאות טובה ואיתנה תמיד