צעיד
כפר מהמאות ט"ז וי"ז במחוז תעיז - דרום תימן
עפ"י המסורת, מוצא משפחת שבזי מכפר צעיד.
במדרש חמדת הימים פרשת בלק כתב ר"ש שבזי, המשורר הלאומי, כי בשנת שע"ט-1619 גזר השלטון, כנראה, פצילי הטורקי, אשר כונה בלשון גנאי "סרחי", גזירת שמד על היהודים. חלק מהיהודים המירו דתם, חלק נרצחו, ואביו של ר"י שבזי ויהודים נוספים הולקו במלקות, ישבו בבית הסוהר י"ב חדשים כבולים בשלשלאות ברזל, והשתתפו בעבודת פרף בבניית בית המלך בישוב צעיד. הסבל הסתיים רק בשנת שפ"ז-1627 לאחר שהאימאם ניצח את הטורקים, והחזיר למושל הטורקי בעינויים קשים.
בשנת ת"ד-1644, זמן כתיבת המדרש, הכפר היה חרב.
מקור משפחת צעידי מכפר זה.
לא ידוע על ישוב יהודי בכפר מאז, וכנראה, שהכפר לא היה קיים כלל.
ביב': מכתביהם ע' 45, חוזה שרעב ב' ע' ה', גויטין כרטסת 939