מַתְעַף = בדבדה

הכפר ידוע גם בשמו הנוסף בדבדה.

יהודים חיו במקום במאה הט"ז. בשנת שמ"ח-1588 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום ממתעף את מדרש החפץ, בישוב בני עמר מן ואדי עאשר. בכתב היד 358 דפים.

בקולופון כתוב:

תמוז שנת אתתצ"ט שנין לשטרי (תמ"ח-1588) במאתא קריה בני עמר מן ואדי עאשר, והכותב (קל) המבינים סעדיה בן שלום מכ"ב בן זיכם (נע"ג) הידוע דממתא אלמת'עף. אלהים ימחול לי על כל מה (שהוספ)תי וגרעתי, כדכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקיני...

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן מוסי' ובנו דאוד עקבי שתי ריאל וחצי, מרי יוסף דאוד שתי ריאל וחצי, עואץ' סאלם עוקבי שתי ריאל וחצי וסעיד רדאעי ובנו יחיא ריאל וחצי.

חכם בקהילה מרי יוסף דאוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה שמונה עד עשר משפחות: עוקבי וג'וזי. רוב הכפר היה חרב, ונראה, כי עד המאה העשרים הקהילה היהודית בכפר היתה גדולה יותר.