מַצְעַב
שם הכפר ידוע לי מאמצע המאה הי"ז. בשנת תכ"ז- 1667 שמשו דיינים בבית דין של הקהילה: מרי ישעיה בן דוד, מרי יוסף בן נתנאל ומרי דוד בן סעדיה. שמם ידוע מפסק דין אשר כתבו בעניין פסיקת מזונות ליתומות, בנות של אחסן בן אברהם ענאבי.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתיים משפחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף סעיד בעזה ריאל ורבע, סאלם סעיד בעזה ריאל, אברהם בעזה ריאל, יוסף אסנאף ריאל, מרי סאלם בן יוסף בעזה ואביו ריאל, אחיו יוסף בן יוסף בעזה ריאל ורבע, סאלם מעוצ'ה ריאל, סלימאן סודמי שתי ריאל, יהודה בת מרי יחיא הארון ריאל ורבע, דאוד יוסף קשמה ריאל ורבע, דאוד בן דאוד בעזה שתי ריאל, יחיא בן יחיא סמין, שוכר סעיד ריאל ורבע, והנשים: חמאמה בת מוסי מעוצ'ה ריאל ורבע, ג'אליה בת סעיד סמין ריאל, ג'נא בת יחיא מוסי' ריאל, ג'נא בת מוסי' מעוצ'ה שתי ריאל, זהרה בת מרי יחיא הארון "המבג"ע" ריאל, חנה בת סאלם יהודה רבע ריאל ושודיה בת סעיד יהודה רבע ריאל.
במקום נוסף בפנקס: יוסף בן יוסף בעזה ריאל ואשתו של סלימאן סודמי.
חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף סעיד בעזה, מרי שלום בן יוסף בעזה ומרי יחיא אהרון.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: בעזה, קוחטה, קשמה, אסנף, תייס, סודמי ועוד.