מַחַאבַשָה

העיירה נמצאת מצפון לנפת חגה, באזור הישובים: מפתח, שרארה, מעשר, ועוד. העיירה נקראה גם: קוזיה מחאבשה.

שם הישוב ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. בהגהה לספר לחם תודה, העוסק בהלכות שחיטה, מוזכר מרי מוסא תושב מחבאשה.

בהגהה כתוב:

והחליקו (וחלקו) עליו מהר"ר יחיא צאלח ומורי מוסי' צאחב (איש) אלמחאבשה, והביא ראייה מאונא שנסרכה לדופן במקום כבותא. והודה לו מהרי"ץ בבית הכוסות שניקב ונסתר בטרפש, שהטרפש בכלל המגינים חוץ מהלבן שבאמצע הטרפש.

משמע, שמרי משה ממחאבשה היה בן דורו של מהרי"ץ. בשנת תקצ"ג-1837 העתיק הסופר ר' סאלם בן אברהם בן מעוצ'ה ערשי את התורה, שני חלקים, במקום. במאה הי"ט נעתק הספר זבח תודה למהרי"ץ, ובראש הספר כתוב:

אמר הצעיר שלום בן יודא אלמנצורה, דמעשה היה בעיר אלמחאבשה מערי אלשרף, ובהגיעי לשם שאלנו כמ"ו משה ינאעי נ"ע לענין כוליא שהקטינה עד כעניבה וכוכ', והשבתי לו בין כך ובין כך וכו'. אמר לי... ".

משמע, שהיה ביניהם סדרת שאלות ותשובות בנושא זה. ועוד, מרי משה מהישוב מחאבשה המוזכר לעיל, הוא כנראה, מרי משה ינאעי.

בשנת תרס"ט-1909 עלו לארץ יהודים מקהילה זו.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתיים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם כובאשי ובנו סעיד שתיים או שלוש ריאל, מרי יוסף שרוי ריאל, אחיו אברהם שרוי ריאל, סלימאן מסעוד שש ריאל, יחיא קיראט שש ריאל, אברהם ימני ריאל, הארון ימני ריאל, דאוד קנדיל ובנו מוסא ריאל ורבע, דאוד מסעוד שלוש ריאל, בנו מסעוד שתי ריאל, סאלם מסעוד ריאל, סלימאן קיראט שלוש ריאל, יחיא זיטי, עמראן אנסי שלוש ריאל, עואץ' ימני שלוש ריאל, והנשים: שמעה בת מרי יחיא גמיל ריאל, בנייה בת מרי יוסף שרוי שלוש ריאל, ג'נא בת סעיד אנסי שתי ריאל, רומיה בת סעיד כ'ובאשי שלוש ריאל וזהרה בת קנדיל ריאל.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום כובאשי, מרי יוסף שרוי ומרי יחיא גמיל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: זיטי, כובאשי הלוי, שרוי הלוי, קיראט, קנדיל, מסעוד, ימני, אנסי, ועוד. הכפר מוזכר בספרו של סעדיה כובאשי.