קהילות תימן

תצוגת 1661 - 1670 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1018

באזור אלוספיין הכולל את הכפר קרישה היו המוסלמים שונאים ביותר את היהודים, ואסרו על עליהם "לטמא" כביכול את ארצם עם נעליהם. נראה, כי לא היה במקום ישוב יהודי קבוע. ולמרות זאת, מספר יהודים "עאזבו" שם, דהיינו, מספר יהודים חיו בכפר ללא המשפחה לצורך פרנסה, ובחגים המרכזיים היו שבים אל משפחתם. אחד מהם היה חיים יוסף בן יוסף סעיד מהישוב אלגוירה. הוא נפטר בכפר קרישה, ובנו רצ'א היה ש"צ וראש המדברים בבית...

ביב': תימנה ע' 99-100

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1025

בשנת תר"ל-1870 לא חיו יהודים בכפר, אך קודם לכן היה במקום ישוב יהודי. ר' חיים חבשוש אשר סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל לצורך העתקת כתובות עתיקות, כתב בספרו, כי ראה בית יהודי עזוב "והשער וספיו לא היו מאבן אחת".

לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את המקום.

ביב': מסעות חבשוש ע' 113

שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב במאה הי"ט. ר' יפת בן משה העתיק דיואן שירים. לא ידועה שנת הכתיבה, ובקולופון כתוב כי המלאכה הסתיימה בכ"ה בתמוז. בכתב היד קע"א דפים.

בקולופון כתוב:

זה הכותב יפת בן משה בן מ"ו יפת פרחס (פנחס) הב"א יזכיהו לשמחת חתנים ולשורר בו הוא וזרעו וזרע זרעו עסכ"ה. ונשלם בחמשה וכ' לחודש תמוז בקרית אלחריקה. וכל המוצא טעייה אל ידינני לכף חובה, ואשאלה אלהי יזכינו...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 230, טובי, כת"י בן צבי ע' 195

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר.

ביב': תימנה ע' 15

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום עשר משפחות בערך: חובג'ה, חדאד, הארון וניסים.

ביב': צדוק, גויטין כרטסת 1030

הסופר ר' דוד בן זכריה בן שלמה העתיק בשנת תע"ה- 1715 את שו"ע טור אורח חיים ויו"ד. ביום שלישי ר"ח אדר הוא העתיק בישוב שצ'ב שבקרית אלראס, ואילו בקולופון השני הוא כתב, כי סיים את הכתיבה בישוב קארה שבמדינת סודה. נראה, כי הישובים קרובים וסמוכים, וכי הוא חי בכפר קארה אך העתיק לפרנסתו בכפר שצ'ב.

הוא העתיק את השו"ע עפ"י מהדורת ויניציאה שנת משי"ח (שנ"ח-1598).

בקולופון הראשון בדף 276 כתוב...

ביב': ששון, אוהל דוד ע' 746 (מס' 999)

עמודים