קהילות תימן

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בשנת תרע"ב-1912 העתיק הסופר ר' מעודד בן דוד צאירי את ספר ההפטריות בכפר. בקולופון הוא כתב, כי הוא מקווה שיזכה לעלות לארץ כפי שזכו ר' דוד ור' שמואל דוד. מסתבר, כי חלק מבני משפחתו ומהקהילה היהודית בכפר עלתה לארץ. כוונתו, כנראה, למרי דוד בן ישראל צאירי, אשר ארגן קבוצה של שלושים משפחות, והיה מחלוצי כנרת ומרמורק ברחובות. בכתב היד קל"ו דפים.

בקולופון כתוב...

בשנת תרל"ב-1872 העתיק הסופר ר' שלמה בן שלמה לוי סידור לכל ימות השנה והחגים. בכתב היד רכ"ג דפים. בכתב היד שגיאות כתיב רבות, ונראה, כי נער כתב את הסידור גם לצורך לימוד.

בקולופון כתוב:

אני הכותב... שלמה בן שלמה הלוי... השם ב"ה יזכינו ויחיינו לביאת משיחנו ובעלותינו לארצינו ונבנה לבית קדשינו... על שם... שלמה בן שלמה בן דאוד בן אברהם הלוי יש"ל, ונשלם... לחודש אדר הב' שלשנת בקפ"ג (תקל...

בידינו נותר גט בגרושי סעיד בן דאוד ולולוה בת סעיד. חתומים על הגט, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יוסף בן סעדיה ור' יעקוב בן יוסף. חסרה השנה בגט, ולכן לא ידועה בודאות השנה. עפ"י ההקשר, נראה כי הגט נכתב במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בכתב יד מהמאה הי"ז מופיע קטע מהמדרש על בר כוזיבא. בידינו נותר דף אחד. לאחר דף זה מופיע דף ובו שטר מכר בערבית משנת תע"ז-1717, משנת "ב' אלפין וח"כ שנין לשטרי במתא אלקראני". הקונה סאלם סעיד והמוכר חסאן אבן מורי סאלם.

ואולי הכוונה לישוב קראני אלקראט. עיין ערך הבא.