עפ"י המסורת, היתה בכפר קהילה יהודית עד גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1680), ולאחר הגלות לא חזרו היהודים לכפר. בית הכנסת של הקהילה הפך למסגד הגדול של הכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות. כאשר נפטרה אחת מבני הקהילה לא ידעו היכן בית הקברות היהודית, והשייך המקומי הראה להם חלקת אדמה, ואמר להם כי "זה בית הקברות שהיה של היהודים". כידוע, לא היה מקובל בתימן לבנות מצבות מעל...
בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לכפר בלסן, עיין ערך.
ישנה מסורת, כי בישוב קיים באר מים אשר חפר מרי שלום שבזי, ואשר כונתה בפי הערבים "ביר אליהוד". באר המים היה ציבורי לכל דכפין, וכאשר הנהרות באזור התייבשו, היו הנשים טובלות בבאר זו. נסים רבים קשורים לבאר זו, ואחד מהם, שמוסלמים התנכלו לטבילת הנשים, וכאשר ארבו להן באחת הפעמים, התייבשו המוסלמים במקומם בלי אפשרות להניע את אבריהם.
ביום שישי כ"ח במרחשון תרע"ג-1912 כתבו מנהיגי שתי קהילות של...
הכפר בעאתיין ידוע לי כמקום הולדתו של מרי דוד חגבי, אשר שמש לאחר העלייה הגדולה לארץ, הרב הראשי של ראש העין. נפטר בראש העין בר"ח אדר תשנ"א-1991.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר משפחה אחת או שתי משפחות יהודיות, משפחתו של מרי סאלם סייכהי. כמעט כל תושבי הכפר היו מוסלמים.
עפ"י עדות יהודה בשארי מנתניה, מרי סאלם ומשפחתו עזבו את הכפר כשלושים שנה לפני העלייה הגדולה לארץ.
הישוב בראד היה מקום משפחת מכארמה, מקום חכמי הדת של שבט יאם, בצפון הרחוק של תימן, היום בשטח סעודיה.
הישוב ידוע לי מספר מסעותיו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר נסע לצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, לצורך העתקת כתובות עתיקות, יחד עם יוסף הלוי. הוא כתב בספרו, כי לא יכל להגיע לשם, והוא ניסה לברר על תולדות היהודים באזור, אך לא הצליח ללמוד כלום, מלבד הסיפורים כי היהודים באזור בראד הם מצאצאי השבטים...
באתר העתיקות בראן, הנמצא ליד הכפר מלח בנפת נהם, מצא המשכיל ר' חיים חבשוש, גיא ובו כתובות אחדות בצלע ההר בצבע אדום. הוא מצא באזור מקום בתוך האדמה, שם חיים אנשים, ואשר הוה את הבניינים הקדמונים העשויים מאבנים חמיריות גדולות וחתוכות כמו סבון.
משמע, שבמקום חיו יהודים קדמונים, מתקופת חמיאר, מאה החמישית והשישית לספירה.
הישוב בראס כבירה ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת תרמ"ה-1885. כתב היד הוא ספר המעמדות, אשר נכתב במימון ובהזמנת ר' יחיא בן סלימן הברי. לא ידוע לי שם הסופר.
נראה, כי הכוונה לכפר ראס כבירה.