שם הישוב ענב ידוע לי מהמסוודה-פנקס בית דין צנעא, מהמאה הי"ח. הישוב ענב מוזכר במסוודה ארבע פעמים.
ראשית, לפני ערב תשרי ב"פ-תקכ"ט-1769 או לפני כן, נכתב בפנקס, כי סלימאן בן מרי מעוצ'ה צברי גירש את אשתו נצ'רה בת ישועה רחבי. סוכמו התשלומים ואחוזתו ששועבד באפותיקי לכתובתה. מוזכר גם כי ישועה יהיה בא כוח בתו.
שנית, ביום רביעי י"ט בשבט בפ"א-תק"ל-1770 נכתב, כי יהודה בן סעיד צארום מכר...
לצנעא - מרכז תימן
שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נעתק בשנת תי"ח- 1658, בישוב ענבר סעיד באזור אחוית. לא ידוע לי בודאות מיקום הכפר, ואולם, הסופר הוא ר' זכריה בן אביגד טויל אשר העתיק את פירוש רש"י והטור לתורה. שם המשפחה טויל או טוילי היה נפוץ מאוד במאה הי"ז במרכז תימן, ובעיקר מצפון מערב לצנעא, שם קיים הישוב טוילה, מקור משפחת טוילי. לכן, סבירות גדולה שכתב היד נעתק באזור מחוית, ממערב לצנעא...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: מוסא, דאוד, יוסף, עאשרי, תאם ועוד.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני יהודים, קשיש מעל שבעים שנה ונער. שם המשפחות: תאם, ושם המשפחה הקודם: חדאד.
הכפר נמצא במרחק של שעה הליכה מצנעא.
הכפר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנים תרנ"א-1891 עד תרע"א-1911.
לא ידוע אם חיו יהודים בכפר.
בשנת תרל"ה-1875 ביקשו יהודי תימן מר' משה הלוי, רבה הראשי של יהודי קושטא-טורקיה, כי ישלח חכם באשי לתימן, לסייע ליהודים אצל הצבא הטורקי ששלט אז בתימן. הוא שלח את הרב יצחק שאול, וכעבור שנתיים הוא נפטר מחולי השחפת, ושנה קודם לכן נפטרה בתו...
הישוב עקאר ידוע לי מכתב יד משנת רכ"ד-1464. בשנה זו העתיק הסופר המפורסם ר' בניה בן סעדיה (אלמרגזי) מצנעא את הלכות הרמב"ם, בישוב עקאר. הוא העתיק ספרים רבים בשנים ר"י-רמ"ג (1450-1483), ואחד מהם העתיק בעקאר, במימון ר' עמראן בן מחפוץ'.
בכתב היד שכ"ב דפים, ובהם הלכות הרמב"ם מתחילה ועד סוף ספר זמנים.
בקולופון כתוב:
שלים בעזרת שדי ב"ה במעלי שבא דהוא ארבעת עשר יום בירח ניסן שנת...
שם הכפר עאקר ידוע לי משליחותו של השד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים בירושלים. הוא נסע בלווית ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, ובשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) סיירו בתימן ואספו תרומות. ר' יוסף כתב, כי ראו בשני הכפרים עאקר ועקארה מרי שהוא ילד כבן י"ג שנים, בגיל בר מצוה. המרי הזה היה גאון ובעל זכרון פנומלי, ושמו מרי סעיד. הוא היה השוחט של שני הכפרים. ר' חיים התעקש לא...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת חיים תעיזי.