מַעְבַּר

מעבר נמצאת ליד רצאבה, בדרך מצנעא לד'מאר, באזור הכפרים: בית מחראס, ועוד.

נותרו בידינו כתבי יד רבים מהעיר מעבר, החל מהמאה הט"ז ועד למאה הי"ח, עובדה המלמדת, כי בתקופה זו היתה במקום קהילה יהודית גדולה וחשובה.

בשנת של"ו-1575 העתיק במעבר הסופר ר' זכריה בן סעדיה רמצ'אן את התורה, כולל ניקוד ומסורה, במימון ר' אברהם בן סעדיה ושלמה בן דוד בני טביעה.

בקולופון כתוב:

כתבתי ונקדתי בחמשה חומשי תורה הללו, ודקדקתי והגהתי בהם כפי יכלתי בפרשיות הפתוחות והסתומות ובתיקון סופרים כגון אותיות הלפופות והעקומות, ובמלא וחסר, וב"ה שמו, ועשיתי שני דפין מחומשין אלו דף בספר תורה שכתב משה בן מימון לעצמו...

אני הקל הקלים המתאבק בעפר רגלי החכמים זכריה בן סעדיה בן חטר בן מעודד הידוע בן רמצ'אן המצפה לרחמי שמים... והשלמתי בתלתא בשבא כ"ז בירח כסלו שנת אתתפ"ז (של"ו -1575) במאתא מעבר תחרוב ותצתדי וירושלם קרתא קדישתא תתבני ותשתכלל אכי"ר. על שם החברים הטובים אברהם בן סעדיה בן מעודד, ושלמה בן דוד בן מעודד בני אלטביעה, אלהים ישמה עליהם סימן טוב וברכה ויזכה אותם לתורה מרובה ולזקנה ושיבה ולכל מידה טובה ולשמחת בית בשואבה ולחיי העולם הבא...

בשנת שפ"ט-1629 נמכר ספר נביאים בעיר, אשר העתיק הסופר המפורסם ר' בניה בצנעא בשנת רכ"א-1461. מוזכרים השמות: אליה בן אברהם גאבר, דוד בן אברהם קנה מיחיא בן דאוד ציחי, ועוד.

בסוף המאה הט"ז ובעיקר בתחילת המאה הי"ז פעל בעיר מרי יצחק ונה, אשר היה הרב הראשי של העיר וראב"ד, והעתיק עשרות ספרים. הוא העתיק, ערך וחיבר את הפירוש חידושין ופעמון זהב, אחד הפירושים הגדולים והחשובים ביותר לסידור, אשר נכתבו אי פעם בתימן. הוא היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז.

בשנת שע"ד-1614 היו חברי בית הדין בעיר: מרי יצחק ונה, מרי מעודד בן יוסף ומרי סעדיה בן מעודד, אשר היה אף הוא סופר מפורסם מאוד, ועד היום מצאתי ששה כתבי יד לפחות, אשר העתיק בשנים ת"ט-תכ"ד (1649-1664). הוא העתיק מגוון ספרים: תנ"ך, תאג'- חומש, סידור, פירוש רש"י לתורה, מדרש הגדול, משנה תורה לרמב"ם, ועוד. את סידור החידושין החל להעתיק הסופר ר' יפת בן דוד הכהן. את כתבי היד הללו מימנו: דוד בן שלמה הכהן, שלמה בן אברהם כ'ברה, שלמה בן משה המכונה שלמא, והאחים סעדיה ומעוצ'ה בני יחיא אלואינטי.

בשנת תכ"ד-1664 העתיק הסופר ר' יעקוב את פירוש רש"י לתורה, וכן לקט מפירוש בעל הטורים לתורה.

בשנת אתתק"ץ-תל"ט-1679, היא שנת גלות מוזע, הועתק סידור בעיר מעבר. לא ידוע שם הסופר.

בשנים שנ"ה-שנ"ז (1695-1697) העתיק בעיר הסופר ר' זכריה בן סעדיה את ספר הקבלי לחם שלמה, במימון סלימאן הלאל, והעתיק גם את ספר ההפטרות.

בקולופון כתוב:

נשלם... היום יום שישי כ"ז ימים לירח תמוז שנת ה' תנ"ה ליצירה (1695) ...ונכתב על שם... סיידי סלימאן הלאל יצ"ו... והכותב הצעיר זכריא בא"מ סעדיא יצ"ו, במאתא מעבר.

בשנת תנ"ו-1696 העתיק הסופר ר' אהרון בן שלמה בן יוסף עראקי בעיר מעבר את ספר ההפטרה. הוא היה סופר פורה, אשר התפרסם מהעתקת ספרים, ובשנת תנ"ד-1694 העתיק הפטרה לבית כנסת גראף בעיר רדאע, ושנה קודם העתיק את התורה בעיר ד'מאר.

בקולופון כתוב:*

נשלמה אפטרה זו... היום יום חמישי אך טוב לישראל לחודש סיון שנת ב"ז לשטרות (תנ"ו-1696) ונכתבה פה מעבר.

ראוי להזכיר גם את משפחת הסופרים פתיחי-חמאמי, אשר פעלה בעיר מעבר במאות י"ז והי"ח. ר' סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יונה בן גד פתיחי-חמאמי, אשר פעל בשנת תל"א-1671, בנו ר' מעודד העתיק בשנים ת"ס- תפ"ד (1700-1722), ונכדו יהודה אשר העתיק בשנת תפ"ב-1722.

לאחר שנת תפ"ב-1722 עד תחילת המאה העשרים לא מצאתי כתבי יד רבים אשר נכתבו בעיר, ומסתבר, כי הקהילה היהודית במקום קטנה מאוד.

העיר מעבר מוזכרת בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ה-1905.

ביום ראשון י"ד באייר ברנ"ט-תש"ח-1948 חתמו מנהיגי הקהילה על אישור שקיבלו את הסיוע הכספי אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר, בסכום של ל"ב ריאל, כחמש לירות ישראליות. חתומים: ר' סעיד בן חיים ונה, ר' חיים בן סעיד קוביסי ור' יחיא בן סלימאן סעיד כ'ברה.

לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

העיר היא מקור שם המשפחה מעברי.