אַצֻ'בוּר

הכפר נמצא במרחק של תחום שבת ממחוית.

בשנות העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בישוב. שם הישוב ידוע לי ממכתבי עלייה בשנת תשי"ג (18/12/1952), כשלוש שנים לאחר העלייה הגדולה. בתאריך זה שלח חבר הכנסת דאז, ישראל ישעיהו, מכתב אל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, בו הוא מבקש סיוע ליהודים אשר נותרו בתימן. הוא כתב, כי הגיעו לידיו מספר מכתבים מתוך תימן, ואחד מהם מט' במרחשון תשי"ג-1952 אשר שלח ר' מנחם מחפוד, שמש בית הכנסת הגדול בעדן, ובו פירוט של מאות יהודים מהעיר אצ'בור ומישובים ממערב לצנעא: רגום, ער, בני שאב, גבל טרף, שג'אדרה, ועוד.

בישוב אצ'בור נותרו 69 משפחות, שמונה אלמנות ושנים עשר יתומים, כ- 268 נפש. כיון שמדובר במספר גדול באופן יחסי של יהודים, יתכן ומדובר גם ביהודים ממקומות נוספים, אשר שהו בישוב, תוך כדי המתנה להמשך הנסיעה לעיר עדן, ואין מדובר רק בתושבי המקום.

לא ידוע לי מיקום הישוב, ויתכן ומדובר באזור שממערב לצנעא, כדוגמת הישובים הנוספים המוזכרים במכתב, ויתכן כי אין קשר בין הישובים, שכן הישוב אצ'בור מוזכר בנפרד מישובים אלו. יתכן, כי הוא שכן בדרום תימן, במסלול הנסיעה לעדן.

מ"מ, ממכתב זה ניתן ללמוד, כי בט' במרחשון תשי"ג- 1952 היו בישוב יותר משבעים משפחות יהודיות, 268 נפש בערך.