בלוג יהדות חברה וקהילה
מדי פעם עולה השאלה – מנין לנו הבטחון שתורתנו היא אכן התורה האמתית שנתן הקב"ה לבני אדם, והרי ישנן עוד דתות שכל אחת מהן טוענת שבידיה התורה האמתית שנמסרה מהאל לנביא זה או אחר? הרמב"ם מציין שלוש עובדות שיכולות להצביע בבירור על הדתות השקריות והמזויפות. השקריות הן אלו שאין להן דבר ממה שמסר הקב"ה, והמזויפות הן אלו שהעתיקו מדת האמת דברים מסוימים והציגום כדברים שניתנו להם, ולכן ניתן לטעות כשמעיינים בתוכנן.
העובדה הראשונה היא טענה שרבים מחכמי ישראל השתמשו בה (ראה רס"ג, אמו"ד הקדמה עמ' כו; ג, סוף אות ו. הרמב"ם כתב בצורה דומה בהל' יסודי התורה פרק ח ובאגרת תימן עמ' לח) שהיהדות היא היחידה שאינה מתבססת על נבואתו של אדם בודד (כיון שיתכן ושיקר) אלא היהדות מתבססת על התנבאותם של כל אנשי אותו הדור שניתנה בו התורה. התורה ניתנה במעמד פומבי שלא ניתן להמציאו בשקר ומרמה, וכל מי שמנסה לשקר יפחד ממעמד כזה שבו מנהיגות אנושית לא תחזיק מעמד מול מתנגדיה הפוליטיים שימצאו בקלות את שקריה.
העובדה השנייה היא תוכנה של התורה. אותם עמים שתורתם כולה עוסקת בהסדרת נוחות חיי האדם ויחסיו עם החברה שבה הוא חי, מעידה על עצמה שמטרתה היא טובת האדם בלבד, ומכאן שהיא תולדת הגותו של אדם אנושי שאלו הם טרדותיו ולהם הוא מחפש פתרון. רק כאשר תמצא התייחסות גם לקיומו של הקב"ה והצורך לעובדו נוכל לדעת שמקור הדברים בהתגלות ה' לנביא. אולם עדיין ישאר הספק השני – האם מחברה של אותה תורה הוא הנביא שזכה לקבלה או שלפנינו נמצא אדם רגיל שהעתיק חלק מתכני נביא אחר לתורה שחיבר עתה (מו"נ, ב, מ).
העובדה השלישית שיכולה להכריע את הספק היא אישיותו של הנביא שמציג את אותה תורה (שם, ב, מ) – אם ידוע הוא כרודף מאכלים או מרבה נשים אין מקום בכלל לטעות בו וברור שאדם כזה לא זכה לנבואה. לכן מוחמד שהמוסלמים רואים בו נביא לא זכה לכך שהרי בקוראן עצמו מתוארות נשיו המרובות. גם יש"ו הנוצרי מתואר במעשה שהושמט מהתלמוד על ידי הצנזורה (סוטה מז,א – ניתן למצוא במהדורות החדשות המתוקנות) כתלמידו של ר' יהושע בן פרחיה שהורחק כאשר רבו הבין מדבריו שהוא בוחן את יופיה של בעלת האכסניה ששהו בה (השווה לעומת זאת לאלישע הנביא שמדבר עם המארחת רק דרך גיחזי נערו, מלכים-ב, ד, יב-יג). רק אדם שאינו שקוע בתאוות הגוף אכן מתאים לתפקיד נביא שהוא מייחס לעצמו, כמשה רבנו שכמה פעמים לא אכל ולא שתה ארבעים יום, וממעמד הר סיני התרחק אפילו מאשתו שלו, זהו האיש שיכולה תורה להימסר על ידו.
לנצרות כמובן ישנן גם חסרונות נוספים שהרי לדעת הרמב"ם היא עבודה זרה ממש (הל' ע"ז ט,ה והל' מאכלות אסורות יא,ז) בעיקר בשל סוגיות אחדות האל, שאינו גוף ולא יושג במושגי הגוף.
