בלוג יהדות חברה וקהילה
שאלות:
- כ"ב ה' – מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על גוי כבלק? רש"י: כדי שלא יהא פתחון פה ל‑‑‑‑‑ לומר.. העמיד להם ‑‑‑‑‑ והם פרצו גדר העולם.
- כ"ב ח' – "לינו פה הלילה" – חז"ל: 'מלמד שהקב"ה נתגלה לאומות העולם בלילה'; מי הם – מלך וראש משפחה גויים – שנתגלה להם ה' בלילה?
- רש"י כ"ב י"ב – איזה פתגם מעולם הצרעה מתאים לפסוק זה?
- כ"ב כ"א – "ויחבוש את חמורו" – עוד שלושה אסרו בהמה ורֶכב:
א. חבש בעצמו לכבוד המקום ב. אסר מרכבתו לכבוד אביו ג. אסר רכבו ורדף אחרי בנ"י; מי הם? - כ"ב כ"ח – עפ"י אבות ה' ו' 'פי האתון' נברא ב‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ בין השמשות.
- המספר ‑‑‑‑‑ חוזר שוב ושוב בפרשה.
- רש"י כ"ג ד' – "את שבעת המזבחות" – כנגד 7 המזבחות של האבות: אברהם בנה ‑‑‑‑‑, יצחק בנה ‑‑‑‑‑ ויעקב בנה ‑‑‑‑‑.
- כ"ג ט' – " כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" – 'שפתי חכמים' בעקבות רש"י: ‑‑‑‑‑ קרויים צורים, ו‑‑‑‑‑ קרויות גבעות.
- כ"ג כ"ח – מדוע לקח בלק את בלעם למקום הנקרא ראש הפעור? כי ראה שהם (עמ"י) עתידים ל‑‑‑‑‑ ע"י פעור.
- כ"ד ג' – הביטוי "שתום העין" פירושו: א. שעֵינו פתוחה ב. שעינו סתומה ג.שעינו נקורה
- רש"י כ"ד ז' – "וירֹם מאגג מלכו" – כאן רמוז כי המלך ‑‑‑‑‑ יכבוש את עמלק.
- רש"י כ"ה ז' – "וירא פינחס" – ראה מעשה ונזכר ‑‑‑‑‑.
- עפ"י חז"ל פינחס הוא ‑‑‑‑‑.
- מסוף ההפטרה (מיכה ו'):"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת ‑‑‑‑‑ וְאַהֲבַת חֶסֶד וְ‑‑‑‑‑ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ".
שאלות למתקדמים:
- רש"י כ"ב י"א – שני פעלים המביעים קללה באים בפרשה: א. בלק מבקש: "ארה לי" (כ"ב ו') ב. בלעם אומר: "קבה לי" (כ"ב י"א); מתוך זה ש‑‑‑‑‑ שונא יותר את ישראל, יוצא שהפועל ‑‑‑‑‑ חזק יותר מ‑‑‑‑‑.
- כ"ב י"ח – מפסוק זה למדו חז"ל בפרקי אבות, שבלעם היו בו שלושה דברים: עין ‑‑‑‑‑, רוח ‑‑‑‑‑ ונפש ‑‑‑‑‑.
- בתחילה הורה ה' לבלעם: "לא תלך עמהם" (כ"ב י"ב), ואילו אח"כ הסכים ואמר: "קום לך אתם"; לכאורה סתירה. ומתרץ הגר"א שיש הבדל בין הליכה 'עם' והליכה 'את'. הליכה ‑‑‑‑‑ היא הליכה בלא שיתוף פעולה בין השניים, ואילו הליכה ‑‑‑‑‑ משמעה: הליכה בלב אחד ובעצה אחת.
- כ"ב כ"ט – את הפס': "כי התעללת בי" מתרגם אונקלוס: 'ארי חַיִּכְתְּ בי' – מה פירוש הפועל 'לחייך' בארמית?
- כ"ב ל"ה – "את אשר אדבר אליך אותו תדבר" – מעיר 'אור החיים' כי לפני כן נאסר עליו המעשה, ואילו עכשיו נאסר עליו גם ה‑‑‑‑‑ אם הוא לא כרצון ה'.
- כ"ג ג' – "וילך שפי" – רבּו הפירושים למלה 'שפי': א. רש"י עפ"י התרגום: הלך ‑‑‑‑‑ ב. הראב"ע: הלך אל ראש הגבעה; עפ"י יר' ג' כ"א: "קול על ‑‑‑‑‑ ג. הרשב"ם: ‑‑‑‑‑
- "וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם ... לְקַלְלֶךָּ. וְלֹא אָבָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה" (דב' כ"ג ו') – מפסוק זה למדו חז"ל שבלעם היה ‑‑‑‑‑, והקב"ה הופכן ל‑‑‑‑‑.
- איזה פס' מברכות בלעם נמצא בכמה מן הסידורים כפתיחה לשחרית?
- איזה פס' מפר' כ"ג נכנס כברכת 'מלכִיות' הנאמרת במוסף רה"ש?
- רמב"ן כ"ג י' – מדוע ביקש בלעם למות "מות ישרים" דווקא? כי ישראל קרויים ‑‑‑‑‑.
- כ"ד ו' – "אֲהָלים" – פירושה: א. עצי בושם ב. אוהלים ג. עצי פרי
- כ"ד י' – מדוע סָפַק את כפיו? ספורנו: כי התיאש מלהשיג את ‑‑‑‑‑, מאחר שקילל את ה‑‑‑‑‑.
- כ"ד כ"ה – "ויקם בלעם וילך למקומו" – מעיר האברבנאל שבלעם התכוון לחזור לעירו ‑‑‑‑‑, אך הוא התעכב ב‑‑‑‑‑, ונהרג במלחמה של ישראל נגדם (ל"א ח').
- כ"ה ו' – "והמה בוכים פתח אהל מועד" – מדוע בכו? הרש"ר הירש מסביר שזו היתה תגובתם על כי נצטוו להרוג את קרוביהם, ככתוב בפס' שלפניו: "הִרגו איש ‑‑‑‑‑".
- כ"ה ט' – "ויהיו המתים במגפה" – רבנו בחיי מעיר שכאן נהרגו ‑‑‑‑‑ אנשים, בעוד שבחטא העגל נהרגו 'רק' ‑‑‑‑‑ איש (שמ' ל"ב כ"ח); ומדוע ההבדל? כי שם נכשלו רק בחטא אחד, ‑‑‑‑‑ זרה, ואילו פה היה כישלון כפול הן ‑‑‑‑‑ והן עבודה זרה.
תשובות:
1. לאומות, נביאים 2. אבימלך ולבן 3. לא מדובשך ולא מעוקצך 4. אברהם, יוסף ופרעה 5. בערב שבת 6. שבע 7. 4, 2, 18. האבות, האמהות 9. ללקות 10. א' 11. שאול 12. הלכה 13. אליהו 14. משפט, הצנע
תשובות למתקדמים:
1. בלעם, קבה, ארה 2. רעה, גבוהה, רחבה 3. את, עם 4. לשחוק ולקלס 5. הדיבור 6. יחידי, שפיים, חיגר (צולע) 7. מקלל, ברכה 8. "מה טובו אהליך יעקב" וגו' 9. כ"ג כ"א: "לא הביט און ביעקב" וגו' 10. ישורון 11. א' 12. מבוקשו, המקללים 13. פְתור, מדין 14. אנשיו 15. 24000, 3000, עבודה, זנות.
