בלוג יהדות חברה וקהילה

רבנו הרמב"ם כתב בהלכות תפילין:
"כֵּיצַד סִדּוּר הַפָּרָשִׁיּוֹת? בִּתְפִלָּה שֶׁלָּרֹאשׁ מַכְנִיס פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' בַּבַּיִת שֶׁהוּא עַל יְמִין הַמַּנִּיחַ, וּ'שְׁמַע' סְמוּכָה לָהּ, 'וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ' בְּבַיִת שְׁלִישִׁי סְמוּכָה לִ'שְׁמַע', וְ'קַדֶּשׁ לִי' בְּבַיִת רְבִיעִי, שֶׁהוּא לִשְׂמֹאל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקּוֹרֵא שֶׁפָּנָיו כְּנֶגֶד פְּנֵי הַמַּנִּיחַ קוֹרֵא עַל הַסֵּדֶר, כְּגוֹן זֶה: וְאִם הֶחֱלִיף סִדּוּר זֶה - פְּסוּלוֹת".

וכתב הגהות מימוניות שתפילין של רש"י והרמב"ם הן אלו שתפסו את עיקר ההלכה ובהם נהגו ברוב המדינות, וז"ל:
"ומ"מ נהגו בארץ אדום ובארץ ישמעאל כרבינו שלמה וכרבינו משה...".
ברם, יש לר"ת סדר פרשיות שונה מסבו רש"י ומרבנו הרמב"ם:
בתא הראשון, מימין המניח, "שמע", בסמוך לה "והיה אם שמוע", אחריה "והיה כי יביאך", ואחרונה "קדש לי".
יוצא אפוא, שלמעשה ההבדל היחידי ביניהם הוא בסידור שתי הפרשיות הראשונות (מצד ימין של המניח): לפי רש"י "והיה אם שמוע" היא הראשונה ושנייה לה - "שמע", ואילו לפי רבנו תם הראשונה היא "שמע", ו"והיה אם שמוע" שנייה לה. בעקבות מחלוקת זו שבין רש"י לבין ר"ת יש שמניחים שני זוגות תפילין בכל יום.

אמנם, יש עוד שתי שיטות שאינן מצויות כ"כ בקרב היהודים, והן של הראב"ד ושל שימושא רבא. דעת מחבר שימושא רבא סובר כסברת רש"י, אבל יש הבדל בינו לבין רש"י: רש"י מתחיל משמאל, 'קדש לי, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע', ואילו שימושא רבא מתחיל מימין.

טבלת סדר הפרשיות ע"פ השיטות השונות:

וכן הביא הרב שלום נגר בביאורו על תשובותיו של הגאון הרב יוסף קאפח, וז"ל:
"נמצא שרוב העולם נוהגים כדעת הרמב"ם ורש"י שלעולם הדין הוא כסדרן והוא, א. קדש, ב. והיה כי יביאך, ג. שמע ישראל, ד. והיה אם שמוע. וכן אנו נוהגים וכן אבותינו (=בתימן) עשו וכן אנו עושים".