בלוג יהדות חברה וקהילה

א. מהו אייר?

במקרא נקרא חודש אייר "חודש זיו": "בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי" (מלכים א' ו' א'); וחז"ל דרשו, כי יש בחודש זה "זִיוָא לְאִילָנָא" (מסכת ראש השנה י"א ע"א), כלומר: זוהר הפרחים והניצנים. http://www.teman.org.il/sites/default/files/Backgrund_4.jpgוכן תרגם יונתן: בירח זיו נִצָּנַיָּא. ואל הניצנים בשדות אפשר להוסיף גם את נצנוצי זיו השמש הזוהרים בעונה זו. גם השם 'אייר', כמו שאר חדשי השנה, מקורו באכדית AYARU - , מזכיר בשמו את אור השמש השופע בחודש זה.

לוח גזר הוא לוח מתקופת שלמה המלך ובו  כתובת המתארת פעולות חקלאיות לאורך חדשי השנה; וכך כתוב על חודש אייר שבו קוצרים את השעורים: "ירח.קצר.שערמ." הכתובת נגזלה ע"י השלטון התורכי, וכיום היא נמצאת במוזיאון באיסטנבול.

בימינו יצרנו מ"אייר" את הפועל "לאייר" – כאילו זורים אור על הדף כדי להבהיר את הנושא.

בחודש זה החל המן לרדת לבני ישראל, והוא מכונה "לחם אבירים" כי הוא לא גרם מחלות כלשהם, ואנשי הגימטריות מצאו לזה סימן בשם 'איר'="אני י' (השם) רופאך". בימי המקדש חל בי"ד באייר- פסח שני,  עבור אלה שלא היה סיפק בידם לחוג את הפסח במועדו (במדבר פרק ט').  חודש אייר התברך במועדים שנכנסו ללוח העברי לאחר חתימת המקרא, כמו: ל"ג בעומר, ובתקופתנו זכינו ליום העצמאות וליום ירושלים.

ב. עברית עצמאית –

חידון - נא להתאים בין התחדיש העברי למלה הלועזית המקבילה:
א. מִרשֶתת     1. ג'ינגל                  
ב. הסעדה       2. מנגל
ג. כרוכית        3. אנימציה
ד. נֶגדה           4. סְפין
ה. זַמריר       5. קייטרינג
ו. נווטן           6. אינטרנט
ז. הנפשה     7. קופירייטר
ח. מִסרון       8.שטרודל
ט. סַחריר      9. אופוזיציה
י. נעימון         10. ג'י. פי. אס
י"א. מַצלֶה     11. רינגטון

ג. הנַגלָה, המנגל והמקל

תרבות המנגלים הלכה והשתכללה אצלנו, גם מצד הלשון; וכבר ישעיה מזכיר את הנפנוף: "יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם", והאקדמיה לַלשון העברית קבעה שכּלִי הנפנוף  ייקרא – נַפנף, במלרע. אשר לַכלי שצולים בו את הבשר – האקדמיה קבעה שייקרא 'מַצְלֶה' האמריקנים קוראים לו ברביקיו, אבל על כולם גברה המילה הערבית 'מַנְגָּל', שאף יצרנו ממנה את הפועל 'למנגֵל' ו'חג המנגלים' ככינוי ליום העצמאות (יש הרואים באכילת בשר ביום זה מעין 'קורבן' – בשר ועצמוֹת ביום העצמאות). מקורו של ה'מנגל' בפועל הערבי 'נַקַל' שמשמעותו להזיז, להעביר ממקום למקום, ומכאן ה'נקְלה' – הובלה, העברה, שהשתנתה ל'נגְלה' בשל חילופי ק' ו-ג' בַלהג הבדווי-תימני.

בַמזרח שלנו ישנם שני סוגי תנורים: תנור אפייה נייח, חפור באדמה הנקרא 'טאבון' (מזכיר את הפועל העברי "לטמון את החמין",  ואת החמין של יהודי צפון אפריקה הנקרא 'טפינה', לצד הסח'ינה המזכירה את ה'שחין' – אותיות בומ"פ מתחלפות – טאבון-טמן-טפינה; וכן נשב, נשם, נשף),  ובו אופים ומבשלים; והמַנְקַל - כיריים, אח נייד הֶעשוי קַערת נחושת בעלת רגליות והמשמש לְחימום הבית,  וגם לחימום מים לְתה או לקפה, וּכשיוצאים איתו אל מחוץ לַבית הוא משמש גם לִצְלייה. לעניות דעתי ה'מַקֵּל' העברי מקורו באותו השורש, והדגש בק' הוא תמורת הנ' שנשלה: מַנְקֵל שהפכה ל'מַקֵּל', כמו מַקֶּבֶת משורש 'נקב'. המקל בימי התנ"ך דומה לטלפון הנייד של ימינו, הוא 'קל' ושימש כסף ואף לאחסון של 'חטיף', וראיתי בדווי שהוציא משרביטו קפה. המקל שימש את הרועה ואת הנווד לנוע ממקום למקום במינימום של משא בדומה לנייד בימינו. ומי יודע מה סחב איתו יעקב אבינו כשאמר: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן" (בר' ל"ב י"א), וכך המקל קשור אל המנגל – המנקל – גם בַּמשמעות וגם בַּשורש. ומעניין שהמילה בערבית לטלפון הנייד היא 'נַקָּאל'.

תשובות לחידון: א=6, ב=5, ג=8, ד=9, ה=1, ו=10, ז=3, ח=12, ט=4, י=11, י"א=2, י"ב=7

יום עצמאות שמח -  ולממנגלים נפנוף  נעים!

לשיעורים ולהרצאות  -  משה אוסי
Mosheossi@gmail.com  09-8335016

comments powered by Disqus