בלוג יהדות חברה וקהילה

אנו נמצאים לאחר חודש של אמירת פיוטים הנקרא 'אשמורות', שבו כולם עטופים בטליתות מצויצות, וקוראים את הפיוטים הקבועים בחרדת קודש וברעדה.

ועתה הגענו לחודש תשרי, חודש מיוחד מאוד, הן בפן הרוחני שהרי חודש זה מכיל מצוות רבות, בין היתר: תשובה, צדקה ותפילה. והן בפן המעשי, שע"מ לקיים מצוות רבות בחגים אלו דרוש עשייה כבירה, למשל: ניקוי השופר, בניית סוכה, גזימת הלולב, עשיית האגודה ועוד כהנה וכהנה.

במאמר קצר זה אביא את סדר אגידת ארבעת המינים שמצווה זו אחת מיני רבות בחודש זה, ונתאר את תהליך עשיית המצווה עצמה, היינו כיצד מכינים את המצווה ומהו אופן מנהג יהודי תימן באגידת הלולב.

ידוע דברי הגמרא בסוכה (לג.) שמצוות אגידת הלולב הוא לא חובה, אך יש בו מדין 'זה אלי ואנוהו', היינו מבחינת הידור מצווה יש לאגוד את ארבעת המינים, אך אם נטל אחד אחד יצא י"ח. וכבר פסק זאת הרמב"ם בהלכות לולב (פ"ז ה"ו), וז"ל: "מצווה מן המובחר לאגוד לולב והדס וערבה ולעשות שלושתן אגודה אחת... ואם לא אגדן ונטלן אחד אחד יצא" (וכ"פ השו"ע סי' תרנא סעי' א).

אחרי שראינו דברים אלה נביט במנהג תימן עצמו כפי שמתאר לנו הגר"י קאפח בספרו הליכות תימן, וז"ל: "בערב החג, בשעות שלאחר הצהריים, אוגדים את הלולב. וכן סדר אגידתו: אדם שם את פני הלולב כלפי פניו, כששדרו למטה על הרצפה, מניח שלשה הדסים מימין הלולב, ושני בדי ערבה משמאלו, ואוגדים שלשה אגדים"(עמ' 33).

דעה נוספת יש לציין במנהג תימן, וזו דעתו של הגר"י צובירי, וז"ל: "ואוגד חמישה אגדים... ומשכיב הלולב על גבי השולחן או על ברכיו שהוא יושב על כסא, באופן שאחורי הלולב (שדרה) יהיה למעלה, ופני הלולב (קליפה אדומה) יהיו למטה" (סידור כנסת-הגדולה עמ' תמז-תפב).

אגב אורחא, ידוע שרוב יהודי תימן הוסיפו 'הדס שוטה' לאגידת ארבעת המינים, שהרי כבר הרמב"ם עצמו פסק בלכות לולב(פ"ז ה"ז) שמכל מין נוטל כפי שקבעו חז"ל, אך בהדס יכול להוסיף משום נוי מצווה.

ונביא את תיאורו של הגר"י קאפח בספרו הלכות תימן (שם): "אח"כ כורך מסביב אגודה גדולה של הדס שוטה וחוזר ואוגד מלמעלה לנוי המצווה ולהידורה".

ואחתום בדבריו של הגר"י רצאבי: "אשרינו מה טוב חלקינו מה נעים גורלנו, שהחזקנו עד היום במנהגי אבותינו הקדושים נע"ג דור אחר דור ובכללם מנהג זה להרבות לנוי מצוה בהדס שוטה, לבד מג' בדים הדס משולש" (בארות יצחק הל' לולב ס"ק קיז, יש לציין שדעת הגר"י צובירי שאין להוסיף הדסים כלל על ג' בדי המצווה, עיין ויצבור יוסף בר, ח"ג פרק כב).

מדברים אלה על יהודי תימן אצא בברכה ובתפילה לאחינו יהודי תימן, במיוחד לדור הצעיר שצמא לדברי חכמינו ולמנהגי ריבותינו היותר קדומים, הבה נחזיר עטרה ליושנה ונקדם את משיח צדקנו, מי יתן ונמשיך לדבוק במורשת אבותינו הקדומה שנעוצה עמוק עמוק במורשת היהדות בכלל.