בלוג יהדות חברה וקהילה
פרשת בא תשפ"א
פרשת "בא" מצטיינת בהשפעתה על עם ישראל לדורותיו. יציאת מצרים, אשר החלה תהליך היסטורי בעם ישראל. תהליך זה של התגבשות לעם נמשך עד ימינו אלה. המימרה הידועה "חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" נשמעת כל שנה, ומהווה בסיס לליל הסדר אותו אנו מציינים בפסח. ליל הסדר אשתקד היה תחת סגר מחמיר. חגגנו אותו (יש שירימו גבה בתמיהה "חגגנו?") איש איש בביתו ובמעגל הראשון, המצומצם של משפחתו. מה צפוי לנו השנה? כיצד נחגוג? על כך בהמשך המאמר. הנושא השני אשר השפיע על היהדות בכל הדורות הוא נושא קידוש החודש. בפרשת "בא" מחדש הקב"ה למשה את לוח השנה העברי ומעביר לו ולבאים אחריו את האחריות על קביעת מועדי השנה ולוח השנה. החודש הזה (חודש ניסן) לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. הפסוק הזה מהווה אבן יסוד של לוח השנה העברי. כך אומר רש"י: החדש הזה: הראהו לבנה בחדושה ואמר לו: כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חדש... זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים ניסן, שיהא אייר קרוי שני, סיון שלישי.." (שמות יב,ב). אכן לוח השנה העברי הוא לוח השנה היחיד שמסתמך גם על שנת החמה גם על שנת הלבנה. הלוח המוסלמי מסתמך רק על שנת הירח והלוח הנוצרי רק על סמך שנת החמה. חודש ניסן הוא חדש האביב בו מצווה לחוג את חג הפסח. כלומר, על פי הלוח העברי מאורגנים חיי העם היהודי לאורך השנה, כולל החגים, בהתאם לעונות השנה. שבועות - חג הקציר, סוכות – חג האסיף. נחזור לנושא ליל הסדר תשפ"א המתקרב ובא. בשעת כתיבת שורות אלה אין אנו יודעים האם ליל הסדר תשפ"א יהיה במתכונת מצומצמת כמו בשנה שעברה, או נחזור למסורת החגיגה יחד עם משפחה מורחבת, שכנים, חברים וידידים. מילת המפתח היא "החיסונים". שמות כמו "פייזר" ו"מודרנה" החברות המפתחות חיסונים משפיעים על חיינו, לא רק האם נתקהל או לא, אלא בנושא גורלי יותר של חיים ומוות. אני רוצה לשתף את הקוראים בידע מרתק אשר רכשתי בנושא רפואה, חיסונים ונסיובים ממקורותינו. לפני שנתיים, ערב ראש חדש אדר ב' קיבלתי ספר מידידי פרופ' זהר עמר. הנה הספר והמובאות שבחרתי להביא בפניכם.
"ספר הסמים וההישמרות מפני הסממנים הקטלניים" רבנו משה בן מימון (הרמב"ם) תרגום ומהדורה מוערת פרופ' זהר עמר וד"ר ירון סרי בהוצאת מכון משנת הרמב"ם (מש"ה) בנשיאותו של הרב ד"ר רצון ערוסי.
להלן ציטוטים מספר זה, המביא בפנינו את ספורו של התריאק.
התריאק הוא מונח יווני שהושאל לשפות אחרות כמו עברית, סורית וערבית ומשמעותו "נסיוב נגד סמי המוות העשוי מסממנים שונים" (ספר הסמים עמוד 7)
בימי הביניים היו ידועים סוגים שונים של תריאק. בדומה לטיפול המודרני הנהוג בבני אדם שננשכו ע"י בעלי חיים ארסיים, היה צורך גם בזמנו, בשלב הראשון לאבחן את מין היצור הגורם לכך. בהעדר זיהוי ברור, יש לבחון את המצב הקליני בהתאם לסימני ההרעלה האופיינים לכל מין ומין ולאחר שלב אבחון הרעל יש להתאים לו את הנסיוב
השיטה הרפואית נגד סמי המוות כפי שהיא באה לידי ביטוי בחיבורו של הרמב"ם נשתכחה במרוצת הזמן. רק בראשית המאה העשרים החלו לפתח בעולם את הנסיוב המודרני ובישראל קיים נסיוב נגד הכשות צפע ארץ ישראלי ואפעה מגוון. נגד הארס של שאר הנחשים הארסיים מצוי נסיוב שאינו ייחודי הוא הנסיוב המשולב, אשר עקרון פעולתו היה מוכר בארץ ישראל כבר בתקופות קדומות. אני מביא נושא זה גם לאור הספיקות הנשמעים. האם יודעים אנו מקורו של הנגיף והמוטציות הנלוות אליו? האם יש ערך לחיסון? האם בכך נביא קץ למגפה המשפיעה על חיי העולם כולו?
הנה כי כן לימוד ההיסטוריה חשוב לא רק כמקור למנהגים והיכרות עם תולדות עמנו, אלא חשוב ללמוד גם היבטים נוספים, רפואיים, מדעיים, המשפיעים על אורחות חיינו עד ימינו אלה.
אסיים בציטוט מספר מדרש הביאור ל ר' סעדיה בן דוד המכונה אלדמארי. גם ספר זה יצא לאור בהוצאת מכון מש"ה ותורגם ובואר ע"י הרב יוסף קאפח.
"ויקרא משה לכל זקני ישראל, למה בזקנים, לפי שהם יוצאים מאמונת הצאבה אל אמונת האמת, ותבטלנה אצלם הדעות יותר מן ההמון. (הצאבה הייתה כת אלילית באזור חרן שבשליטה מוסלמית, כת שהייתה עדיין פעילה בזמנו של הרמב"ם. לפי הרמב"ם הם היו עובדי כוכבים ואברהם אבינו נלחם בכת זו, והביא לעולם את האמונה באל אחד, המונותיאיזם)
יהי רצון שנזכה כולנו ללמוד מן הראשונים, ונזכה גם לצאת משעבוד הקורונה לגאולת היציאה מן המגפה ונחוג את גאולת מצרים בחג הפסח הקרוב, בקרב משפחתנו המורחבת.
שבת שלום
ֿד״ר יגאל בן שלום
