בלוג יהדות חברה וקהילה
מקור הביטוי "עליה לרגל"
הארכיאולוג פרופסור אדם זרטל מצא מספר מתחמי אבן עתיקים במיוחד באיזור שומרון, (אחד הממצאים החשובים הוא המזבח בהר עיבל אשר נבנו בצורת כף רגל. זרטל טוען כי מתחמים אלה, הנמצאים על צלעות ההרים, שימשו כאתרי פולחן ואירועים שבטיים עוד בטרם היה ריכוז כל הסמכויות הדתיות והלאומיות בירושלים בימי דוד ושלמה. הוא מוסיף שמתחמים אלה הם למעשה אותם ה'גִלגלים' המוזכרים פעמים רבות בתנ"ך (גִלגל מלשון גל אבנים ולא מלשון המילה מעגל). ובשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות היו מתאספים נציגי השבטים באותם גלגלים כדי להקריב זבחים לא-ל. מכאן דבק המונח "רגל" לכל אחד מאותם החגים ומכאן גם מקור הביטוי עלייה לרגל - עלייה פיזית, פשוטה כמשמעה, אל אותם מתחמי כף הרגל. בהמשך כאשר רוכזו כל הסמכויות הדתיות בירושלים, איבד הביטוי עלייה לרגל את משמעותו הראשונית והקדומה וקיבל פירוש חדש בתור עלייה בפועל אל בית המקדש שבירושלים.
על מועדי בעליה לרגל נאמר "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה"(שמות כ"ג י"ז).
מה משמעה של המילה 'פעם'? השורש פע"ם מציין מכה, נקישה וזעזוע, משמעות אשר התפתחה כנראה מן המשמעות הראשונית של המילה פַּעַם – צעד ומכת הרגל, כפי שקוראים בשיה"ש (ז' ב'): "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב"; ומכאן הביטויים: פעמי משיח, הכין פעמיו, שם פעמיו אל. ובלשון חכמים עברה המלה 'פעם' מתחום המרחב אל משמעות זמן – 'פעם אחת'.
לאחר תיאור חלום הפרות וחלום השיבולים של פרעה נאמר: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ" (בראשית מ"א ח), כלומר: רוחו נזדעזעה. מעניין שבתנ"ך מדובר בזעזוע שלילי, ואילו בלשון ימינו המילים התפעם, נפעם והתפעמות מציינות בעיקר התפעלות חיובית. גם המילה 'פעמון' קשורה לעניין המכה והזעזוע, כפי שמסביר ר' דוד קמחי (רד"ק) בספר השרשים שלו: "לפי שהוא מתקשקש ומִתְכּתת בענבל שבתוכו". על פי משמעות זו של השורש פע"ם יוצא פְּעָמִים=רְגָלִים, ובאמת, כמה פסוקים לפני "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה" נאמר "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה".
המשנה מתארת את העלייה לרגל כחגיגה גדולה, שבה היו מקשטים את העולים לרגל, שרים ומנגנים. מקובל כי בזמן העלייה לרגל הייתה צפיפות עצומה בירושלים, ובכל זאת: "מעולם לא אמר אדם, צר לי המקום שאלין בירושלים". מקורות מהתקופה של סוף ימי בית שני טוענים כי המספרים הגיעו למאות אלפי ואף מיליוני עולי רגל, אם כי היסטוריונים מטילים ספק אם אכן המספרים היו כה גדולים. בסוף ימי בית שני ידוע כי היו עולים לרגל מכל רחבי הפזורה היהודית, מרומא, מאלכסנדריה, מספרד ומבבל.
לתיאום מפגשים לקבוצות, שיעורים, הרצאות בנושאי יהדות, לשון עברית, ערבית ועוד
משה אוסי 09-8335016 mosheossi@gmail.com
