מרי יחיא חמאמי נולד בעיר תנעם שמרכז תימן בשנת תרנ"ד (1894). בשנת תרפ"ב (1922) עלה לירושלים רב הקהילה מרי אברהם שחב, ולפני עלייתו מינה את מרי יחיא חמאמי לרב הקהילה בתנעם. שמש בתפקיד שבע שנים, ובשנת תרפ"ט (1929) עלה אף הוא לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה תלמיד חכמים, ולא התבייש למצוא את פרנסתו בנקיון ישיבת "פורת יוסף". בהמשך התפרנס מכתיבת מזוזות.
נפטר בצעירותו בירושלים בכ"ז בניסן תרצ"ט...
ר' מחפוץ בן יחיא חמאמי העתיק הגדה של פסח במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת הכתיבה ומקום הכתיבה. בכה"י ל"ז דפים, מנוקד, עם הוראות בעברית ובערבית.
בעמוד הראשון:
"נשלמה אלהגדה... הדי מחפוץ בן יחיא אלחמאמי".
מרי מעוצ'ה חמאמי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.
ראשית, ביום שני ט"ו באייר בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב בפנקס, כי משה בן שלמה הזאל גירש את אשתו שמחה בתו של מרי מעוצ'ה חמאמי.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש מוסי' בן סלימאן אלהזאל את אשתו שמחה בת מ"ו מעוצ'ה אלחמאמי, וסוכמו לה חוב וכתובה שלושים ושמונה קרוש... וכל זה נפסק לה ע"י...
ר' סעדיה בן דוד בן יונה הלוי חמאמי השלים את העתקת התורה ביום שני, ר"ח אדר שני אתתק"ף לשטרות (תכ"ז - 1667), בישוב קרית אלצפא מואדי סר במרכז תימן. את התורה התחיל להעתיק ר' ישועה בן דוד נגאר.
כתב היד חשוב ביותר, שכן מיד לאחר כתיבת הקולופון כתב הסופר את הכרוניקה המפורטת על גזירת העטרות בשנה זו. הכרוניקה מתעדת את אחד השלבים החשובים ביותר בתולדות השבתאות בתימן, והשלב החשוב לפני גלות מוז"ע,...
מרי שלמה חמאמי היה חכם בישוב צ'וראן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר צ'וראן נמצא במחוז אנס, מדרום לצנעא. עפ"י ההקשר, לא נראה שמדובר בישוב צ'וראן שבדרום תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: עמראן, סעאדי, עואץ', מחני, דחבאש, חמאמי, מעוצ'ה ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי מחפוץ' בן יוסף עמראן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף,...
ר' שלמה בן סעדיה בן דוד בן יונה הלוי חמאמי העתיק במשותף עם ר' שמואל ברבי דוד חמיץ את סידור פעמון זהב, לר"י ונה בשנת תס"ג (1703). הסידור הועתק במימון ר' מעודד בן סעדיה הלוי נגאר. הוא בנו של הסופר ר' סעדיה בן דוד הלוי חמאמי, אשר העתיק את התורה בישוב צפא שבואדי סר בשנת תכ"ז (1667).
בכה"י רט"ו דפים, מנוקדים בניקוד עליון כמקובל אז בתימן. הסידור הוא מן המהדורות הראשונות שכתב וערך ר"י ונה,...
ר' זכריה בן יוסף חמאמי-עינא העתיק שני חיבורים: הפטריות בישוב סר ממזרח לצנעא בשנת תרכ"ד (1864), ומגילות וקריאי מועד בישוב צארב בשנת תרל"ב (1872).
כה"י הראשון הוא הפטריות לכל השנה עם תרגום יונתן ב"ע, פסוק מקרא פסוק תרגום. בכה"י קמ"ח דפים, ומומן ע"י ר' יחיא בן יהודה נהארי מהישוב חמדה.
בקולופון כתוב:
"נשלמה ההפטרה הזאת ביום שלישי י"א חשון שנת בקעה לשטרות תרכ"ד ליצירה (1864...
ר' סעדיה בן חסדאי צעדי-חמאמי העתיק בעיר צעדה, בצפון המרוחק של תימן, את הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם בשנת תקמ"ד (1784). כנראה, שהיה חכם ידוע בצפון תימן בתקופה זו, שכן בכתב יד נוסף (כת"י פלדמן 80) מן המאה הי"ט מצאתי קובץ חיבורים, ובדף הקולופון דף 69א' מצאתי כתוב:
"סימני ימים טובים ורעים ובראשם: אמר הכותב הראשון זה הלשון נמצא בכתיבת יד מורי ורבי סעדיה בן חסדאי יש"ל וכתב, שמצאו בכתיבת יד מו...