בקטעי הגניזה מבית הכנסת העתיק בקהיר נמצאו מספר מכתבים, אשר שלחו חכמי הגאונים במאות י'- י"א אל קהילות היהודים בתימן.
באחד מהם כתוב:
"הנה העתדנוך שליחנו ומנינוך לחדש חק ישיבתנו מבני מקומך... (קרוע) ואלחביל, ואנו שואלים ממך שתזדרז ותתחזק ותהיה לבן חיל... (ותדבר) אל העם להתנדב וירוח לישיבתנו כי אנו וחכמינו... והתנאים והתלמידים הוגים תמיד במשנה ובתלמוד... וגם בעזר קהלך שמ(רם) צורם...
מרי חיים משה היה חכם בישוב רבוע בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה רבוע נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: עומיסי, מחפוץ', תנעמי, צג'יר, חאפדי, חנש, חגבי, אסוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה משה, מרי שלום דאוד, מרי סעיד עומיסי, מרי משה אהרון ומרי דוד מחפוץ'.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי...
מרי דוד חימי היה חכם בישוב דמאם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר דמאם נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: חימי, עואץ', שוכרי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל, ואחיו יחיא, עואץ' ובניו...
מרי דוד חימי היה חכם בישוב כ'דאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר כ'דאר נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: חימי, שיבה, קנדיל, שאער, ימני ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף שיבה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם אך לא מצוין הסכום....
מרי שמעון חימי היה חכם בישוב בית בוס בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בית בוס נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה תשע עשרה משפחות בערך: חימי, שעובי, אביץ', אחמר, ישועה, גובי ועוד. היה, כנראה, רב הקהילה, בהסתמך על העובדה, כי לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים...
מרי דוד חירק היה חכם בישוב נויד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר נויד נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: גדקה, חירק, צ'רף, מנקד'י, תנעמי, מקיטן, סיאני ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום אהרון גדקה. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם...
מרי יוסף בן משה אליהו חיש כתב קובץ בהלכות שחיטה, וסיים בחודש אלול שנת אתרמ"ד לשטרות (צ"ג - 1333).
בכה"י קי"ז דפי קלף, ובהם הלכות ופירושים למסכת חולין והלכות הרי"ף. דפים 51-57 - הלכות הרי"ף, דפים 58-109 - חיבור על מסכת חולין. ליקוטים שונים מהתלמודים וממחברים שונים. בכה"י שינויי נוסח רבים ביחס לדפוס התלמוד והגאונים. כה"י תואר ע"י שמחה אסף.
כתב היד גופו הוא שלושה חיבורים. בחיבור...
מרי יוסף בן סעדיה חכימה היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום חנש ובנו מרי סעיד, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם,...
מרי יחיא בן שלמה בן שלום קאפח נולד בצנעא בשנת תר"י (1850). התייתם מהוריו בילדותו וגדל על ברכי זקינו. למד תורה אצל גדולי החכמים בצנעא ובעיקר אצל מרי חיים קורח בכניס אלשיך.
התפרנס מצורפות, שאותה למד מסבו, ואף שיכלל שיטות עבודה, ולמרות זאת מצבו הכלכלי היה קשה. רוב זמנו השקיע בלימוד תורה. הוא היה בעל זכרון והבנה עמוקה וחריפה, וכבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי למדני ש"ס ופוסקים בצנעא.
...
ר' אברהם יוסף חכם היה סופר ידוע בצנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים. משפחת חכם היא אחת מהכינויים שניתנו למשפחת צאלח-צדוק.
הוא העתיק בצנעא את הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ עם פירוש לחם תודה למרי יחיא בדיחי. לא ידוע זמן מדויק, ועפ"י הערכה נכתב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.
בכה"י מ"ג דפים, עם קובץ ליקוטים הלכות שחיטה מהרמב"ם ומרי נתנאל בן ישעיה וקטעים מההפטריות. נעתק במימון ר...