חמאמי, מעוצ'ה

מרי מעוצ'ה חמאמי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, ביום שני ט"ו באייר בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב בפנקס, כי משה בן שלמה הזאל גירש את אשתו שמחה בתו של מרי מעוצ'ה חמאמי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מוסי' בן סלימאן אלהזאל את אשתו שמחה בת מ"ו מעוצ'ה אלחמאמי, וסוכמו לה חוב וכתובה שלושים ושמונה קרוש... וכל זה נפסק לה ע"י בי"ד... יום ב' ט"ו אייר בע"ט...

שנית, ביום שלישי י"ז בשבט ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי שלום בן יוסף הלוי הודה שקיבל שלושים קרוש מיחיא בן אברהם קאפח עבור חלק מהבית שרכש מג'נא בת מרי מעוצ'ה חמאמי. כלומר, ג'נא בתו של מרי מעוצ'ה מכרה את חלקה בירושה מאביה, משמע, שמרי מעוצ'ה נפטר לפני י"ז בשבט תקכ"ט.

בפנקס כתוב:

קנה סאלם בן יוסף בן מ"ו יחיא הלוי, שהוא קיבל מיחיא בן אברהם אלקאפח שלושים קרוש, ומכר לו לבא כוחו כל מה שהוא קנה מן ג'נא בת מ"ו מעוצ'ה אלחמאמי חלקה בבית שירשה מאביה. יום ג' י"ז שבט ב"פ.

שלישית, ביום רביעי ג' באייר ב"פ - תקכ"ט - 1769 מכרה שמחה בתו של מרי מעוצ'ה את חלקה בבית אביה, לבעלה משה בן שלמה הזאל במחיר שלושים קרוש בתנאים מסוימים. אחד מהם, שאם תמות בחייו חייב בעלה לקנות לזכרה ס"ת בסכום זה.

בפנקס כתוב:

קנתה שמחה בת מ"ו מעוצ'ה חמאמי, שהיא מכרה לבעלה מוסי' בן סלימאן אלהזאל את חלקה בבית אביה, לפי חוזה חלוקה במחיר שלושים קרוש. והמכר הזה לפי תנאים אלו: תנאי ראשון, אסור לו למוסי' למכור אותו בחייה, תנאי שני, אם נתגרשה ממנו, פרעון חובה יהיה מן הבית הזה, ותנאי שלישי, אם תמות בחייו חייב מוסי' לקנות לה ספר תורה בשלושים קרוש. וקנה מוסי' שהוא קיבל עליו אלו התנאים. יום ד' ג' אייר ב"פ.

ראינו לעיל, כי משה הזאל גירש את שמחה בת מרי מעוצ'ה שנה קודם לכן, ונראה כי נשאה לו בשנית. למדנו מפנקס בית הדין, כי היו למרי מעוצ'ה שתי בנות לפחות, שמחה שנישאה פעמיים למשה הזאל, וג'נא, וכל אחת מיהן מכרה את חלקה בבית שהוריש להן אביהן בשלושים קרוש כל חלק. ממכירת הבית שירשו, ניתן להסיק, כי נפטר לפני כן.