ר' דוד בן ישועה רמצ'אן חי בישוב דלאג' בסוף המאה הי"ח ובתחילת המאה הי"ט. הוא בנו של ר' ישועה רמצ'אן, ע"ע. יתכן ומדובר בישוב דלאג' שבמחוז אליצ'א, בצפון מזרח לתעיז.
ידוע על שיר שכתב - לגזע ידידים ומרבה חסדים- העוסק בידידות לאיש חסד נכבד.
חכמי תימן
תצוגת 2801 - 2810 מתוך 3154
ר' דוד בן סעדיה רמצ'אן, ממשפחת משוררי רמצ'אן, חי, כנראה, בעיר דלאג' במאה הי"ז - י"ח. הוא, כנראה, בנו של המשורר ר' סעדיה בן יצחק רמצ'אן.
ידועים מספר שירים שכתב: לאוצר תבונה, אלי רצה שיחו ושלום לרב יוסף.
בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 538 - 539.
ר' זכריה בן דוד רמצ'אן העתיק את ספר הזוהר בישוב דלאג' שבמחוז כ'ולאן, בשנת תמ"ד (1684). בכה"י רצ"ח דפים, ובהם ספר הזוהר לחומשים ויקרא- דברים. סיום ההעתקה היה ביום ראשון, ט"ו בטבת. הוא, כנראה, אחיו של ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן אשר העתיק סידור במאה י"ז (ע"ע).
בקולופון כתוב:
"נשלם בחסד האל וברחמיו יום אלאחד דהוא חמש עסר יומין לירח טבת שנת אתתקצ"ה שנין לשטרות (תמ"ד - 1684) במאתא דלאג'...
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קס"ז (יל"נ 75-41874); רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, א' 533.
ר' זכריה בן סעדיה בן חטר העתיק את התורה בעיר מעבר בשנת של"ו (1575). אין בידינו פרטים רבים, שכן בידינו נותר רק דף אחד ובו הקולופון. מדף זה ניתן ללמוד, כי סיים את ההעתקה ביום שלישי, כ"ז בכסלו שנת של"ו, וכי העתיק וניקד עפ"י כללי המסורה, כולל מסורות קדומות בתימן באותיות לפופות ועקומות.
את ההעתקה מימנו ר' אברהם בן סעדיה ושלמה בן דוד בני אלטביעה*.
בקולופון כתוב:
"כתבתי ונקדתי...
בבי': י"ל נחום, מצפונות, ע' 252, 261.
ר' יהודה בן יהודה רמצ'אן העתיק את ספר השחיטה מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב, בצנעא בשנת תרכ"ב (1862). בכה"י נ"ד דפים.
בשער כה"י כתוב:
"פה... צנעא... על ידי... יודא בן מ"ו יודא יחיא רמצ'אן יצ"ו, שנת @44ושב@55 ו@44ק@55ב@44צ@55ך מ@44כ@55ל ה@44עמ@55ים (תרכ"ב - 1862)".
בבי': כת"י בהמ"ל 3214-29251.
מרי יחיא רמצ'אן היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ולפני חודש אלול בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב בפנקס, כי משה בן יוסף חמאמי גירש את אשתו מלאח בת מרי יחיא רמצ'אן. בפסק הדין מפורטים התשלומים שהבעל צריך לשלם, והכתובה שהפסידה.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש מוסי' בן יוסף אלחמאמי את אשתו מלאח בת מ"ו יחיא רמצ'אן, והפסידה כתובתה מחמת שמרדה. ונוכה מהחוב של...
ביב': מסוודה ע' 260 - תש"ט
ר' ישועה רמצ'אן, ממשוררי המשפחה חי בישוב דלאג' לקראת סוף המאה הי"ח, כנראה. הוא כתב שיר - בראש מחשבי - תשובה לדודו אחי אמו, ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן.
בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 535.
ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן העתיק סידור במאה הי"ז עפ"י הערכה, בישוב דלאג' שבמחוז כ'ולאן. שם אביו ידוע לי מציון בעלים כדלקמן. מצאתי כת"י אותו העתיק ר' זכריה בן דוד רמצ'אן בשנת תמ"ד (1684) בתקופה זו, ולכן קיימת סבירות גבוהה, כי מדובר בשני אחים, וא"כ, ניתן להסיק על זמנו ומקומו. זמנו - שנת תמ"ד (1684) בערך, ומקומו - בישוב דלאג'.
בכה"י קכ"ח דפים, והוא סידור לכל ימות השנה. בדף 1א' כתוב:
"...
בבי': כת"י ירושלים yah38.
ר' סעדיה בן יחיא רמצ'אן הוא בנו של ר' זכריה - יחיא רמצ'אן, אשר העתיק את ספר הזוהר בעיר דלאג' בשנת תמ"ד (1684). נראה, כי חי בישוב זה בתחילת המאה הי"ח.
ידוע על שנים משיריו, בראש מאמרי וחגור חרב.
בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 534.
ר' סעדיה בן יצחק רמצ'אן חיבר שיר - לנזר סגולה - העוסק בתהילה וידידות לאדם נכבד. מסתבר, כי הוא ממשפחת המשוררים רמצ'אן, וחי בישוב דלאג'. לא ידוע לי זמנו המדויק.
בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 536.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 277
- 278
- 279
- 280
- 281
- 282
- 283
- 284
- 285
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »