ר' סעדיה בן דוד לוי היה מנהיג בצנעא, ואולי אף דיין, בסוף המאה הי"ז. הוא חתום על שתי כתובות שהגיעו לידינו מצנעא בשנת תנ"ד (1694). בכתובה אחת הוא חתום לבד, ובכתובה השנייה הוא חתום ראשון ואחריו חתום ר' יוסף בן דוד. הזוגות הם: שלום קאפח ושמחה צבירי, וכן עואץ דאר ומרים בת לוי.
שמו אינו מוזכר ברשימות הדיינים החלקיות שבידי, ולכן מסתבר כי לא היה דיין. מ"מ, מסתבר כי היה מחכמי הקהילה או ממנהיגיה...
ר' סעדיה בן דוד לוי חיבר בקשות. הוא ידוע לי מתוך כתב יד שנכתב במאה הי"ח-י"ט, העוסק בליקוטי הלכה, דרושים בקשות, תפילות ועוד. בכה"י קצ"ב דפים, אין קולופון ושם כתוב "כי לא עשיתי אלא להתלמד".
אחת הבקשות בכה"י מיוחסת לר' סעדיה בן דוד הלוי, ויתכן כי הוא חי זמן רב קודם לכן, ויתכן כי הוא המנהיג מצנעא בסוף המאה הי"ז (ע"ע קודם).
ר' סעדיה בן יוסף בן גד הלוי העתיק את הכתובים בעיר צעדה שבצפון הרחוק של תימן בשנת ר"ד (1444).
בכה"י קס"ג דפים, מתחיל מספר תהילים עד משלי פרק אשת חיל, פסוק מקרא ופסוק שרח בערבית. מנוקד בניקוד עליון. ההעתקה נשלמה ביום שישי, ט"ו באדר ר"ד (1444). כתב לשימוש אישי.
בקולופון אחרי מגילת איכה כתוב:
"נבצע במעלי שבא דהוא חמש סרי יומין בירח אדר שנת אלפא ושבע מאיה וחמשין וחמש שנין (ר...
ר' סעדיה בן יתר הלוי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חולין במקור בשפה הערבית, בשנת ת"פ (1645) בישוב מהאצר שמצפון לצנעא.
בכה"י ס"ד דפים: דפים 1-29א' - פיהמ"ש לרמב"ם, דפים 29ב'-64ב' - הלכות הרי"ף לחולין.
בקולופון כתוב:
"תמו מסכת שחיטת חולין משנה פירוש רבינו משה בר' מימון ז"ל... על שם... סעדיה בן יתר הלוי... חודש אב י"ל שנת אתתקנ"ו לשטרי (ת"ה - 1645) במאתא אלמהאצר"....
ר' סעדיה בן נחום בן עודד בן ישע בן דוד הלוי העתיק את הספר אלכאפי-המספיק לר' תנחום הירושלמי במימון ר' סעדיה בן דוד אלקדיס. נכתב במאה הי"ז.
לא הצלחתי לזהות את שנת הכתיבה ואת מקומו, כיוון שכתב היד חלקי וקרוע בשוליים, ואף חסרים בו דפים רבים. להערכתי, כתב היד הוא מהמאה הי"ז.
ר' סעדיה בן נתן הלוי העתיק קובץ בהלכות שחיטה וטרפיות בשנת שע"ז (1617) בישוב אכאת אלקדן.
בכה"י קכ"א דפים. נכתב במימון ר' אהרן בן סעדיה תאם. לכתב היד צורפו גם כתבי יד נוספים, הלכות שחיטה שהעתיק ר' יהודה בן יוסף עדוי-עמראני במאה הי"ט, הלכות שחיטה לרמב"ם, זבח שלמים לר' יהודה דיואן, פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם שחיבר מרי נתנאל בן יצחק בשנת רכ"ה (1465), חיבור מרי משה בלידה על הלכות שחיטה לרמב"ם...
משורר, מאה י"ט
ר' סעדיה בן צדוק הלוי כתב שירים. הוא חי, כנראה, במאה הי"ט, ולא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
שמו ידוע לי מתוך דיואן אשר נכתב במאה הי"ט.
ר' סעדיה בן שלום בן שלמה בן בניה הלוי העתיק בשנת תנ"ב (1692) הגדה של פסח. לא ידוע מקומו. בכה"י י"א דפים.
כתב זה הוא מן ההגדות הראשונות אשר נכתבו בתימן כחיבור עצמאי ולא כחלק מסידור התפילה. עד סוף המאה הי"ז כל מאות ההגדות שמצאתי ובדקתי הן חלק מסידור התפילה, ובמאה הי"ח החלה להתפשט התופעה של העתקת חלקים מסידור התפילה, ובהם אף הגדה של פסח שנעתקה בלעדית.
בקולופון כתוב:
"...
ר' סעדיה בן שלום לוי נולד בתימן, כנראה באמצע המאה הי"ט. לא ידוע זמן לידתו ומקומו בתימן.
בשנת תרמ"ח (1888) עלה לארץ והתיישב ביפו. משנת תר"ן (1890) ועד לשנת פטירתו בשנת תרע"ז (1917) שימש מורה בתלמוד תורה - "תורה אור" - של קהילת הספרדים ביפו.
הוא היה פעיל בקהילה התימנית ביפו וסופר הקהל. בידינו נותרו שתי אגרות אשר שלח ליהודים בתימן בשנים תרנ"ט (1899) ושנת תרס"ח (1908), ובהן הוא...
מרי סעדיה בן שלמה היה כנראה דיין בישוב עקבאת באמצע המאה הי"ח. הוא חתום שלישי על שטר פס"ד, העוסק במכירת כתב יד של סידור בחודש אייר שנת רס"ז לשטרות (תקע"ו - 1756) בישוב "עקבאת דעל בריכתא דמיא אלסד".
על השטר שנחתם ביום ו', ל' בניסן, חתומים עפ"י הסדר: מרי שלמה בן יוסף הלוי, מרי דוד בן משה בן יוסף הלוי ומרי סעדיה בן שלמה הלוי.
העובדה, כי חתמו שלושה אישים ולא שניים, מחזקת את ההערכה,...