מרי יהודה בן יוסף לוי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא...
חכמי תימן
תצוגת 1451 - 1460 מתוך 3154
מרי יהודה בן סעדיה הלוי היה דיין בצנעא בתחילת המאה הי"ח. הוא חתום על פסק דין בנושא בעלות על בית כנסת בצנעא ביום חמישי, י"ז בתמוז בי"ט לשטרות (תס"ח - 1708). חתומים עפ"י הסדר: מרי יהודה בן סעדיה הלוי, מרי שלום בן עמרם הלוי-חמדי (נפטר בשנת תפ"ד - 1724), ומרי משה בן סעדיה קטיעי (נפטר בשנת תע"ה - 1715).
ברשימות הדיינים בצנעא שמו לא מוזכר. גם ברשימתו המפורטת של מרי עמרם קורח ברשימת הדיינים...
בבי': רצהבי, בואי תימן, ע' 258-259; סערת תימן, ע' י"ד, קע"ג.
מרי יוסף הלוי היה מחכמי צנעא במאה הי"ז - י"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני כ"ב באדר בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב בפנקס, כי יוסף בן אהרון ערוסי קנה את הבית של יוסף בן סלימאן גמיל, מהעזבון של יחיא גמיל, בשנים עשר קרוש. בהמשך מפורט, כי מכסף זה יש לשלם תשלום חדשי ליתום, וכי יוסף בן יצחק בן מרי יוסף הלוי יהיה ערב לכל נזק או ביטול העסקה.
כיון שמרי יוסף הלוי הוא סבו של...
ביב' מסוודה ע' 103 - רנ"ח
ר' יוסף בן יונה הלוי ידוע משיר שכתב - לבבי יחרד, העוסק בעתירה להצלה ממצוקות הנפש. חי, כנראה, במאה הי"ז.
לא ידוע מקומו.
בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 474.
מרי יוסף בן יפת הלוי הוא מגדולי חכמי תימן במאה הי"ד-ט"ו. נחשב לגדול האסטרונומים היהודים בתימן. הוא חי בצנעא, והיה תלמידו של מרי שלמה בן ר' בניה. יהודה רצהבי מיחס את חיבור ספרו "נר ישראל" למחזור רע"א בשנים קל"א-קמ"ט (1371-1389), ואילו הר"י צובירי ונויבאואר מיחסים אותו לשנת ק"פ (1420). יצחק לנגרמן מעיר, כי אין אף נימוק לשנת ק"פ (1420). עפ"י רוב כתבי היד נראה, כי יש להעדיף את הדעה הראשונה.
...בבי': סערת תימן, ע' ק"ב; ר"י קאפח, תימא א', ע' 11; ר"א נדאף, שרידי תימן, דף ח', ב' ודף י"ב, א'; י' לנגרמן, המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן, ע' 18-19; רצהבי, תורתן, ע' ר"כ-רכ"ג; ר"י צוברי, כנה"ג, חלק ב', ע' 7; אהרן קאפח, עלון בית כנסת רמב"ם, ר"ג, טבת תש"ס; כת"י קאפח 16- 31983; כת"י בר אילן 715-36969.
ר' יוסף בן יפת לוי העתיק או מימן את העתקת משנה תורה לרמב"ם, ספרים שופטים וקנין, בשנת נ"ו (1296). לא ידוע מקומו.
הוא אינו מחבר הספר נר ישראל, מגדולי האסטרונומים בתימן שחי במאה הי"ד-ט"ו. זאת בהסתמך על פער השנים. ואולי הוא סבו או אבי סבו, וא"כ, חי כנראה בצנעא.
בכה"י ר"י דפים, מתחיל בספר שופטים ומסתיים בעמוד הראשון של הלכות עבדים.
בקולופון דף 94, אחרי סיכום הפרקים של ספר...
בבי': כת"י סן פרנציסקו סוטרו 131-34630.
ר' יוסף בן סעדיה לוי העתיק שני חיבורים: סידור וספר סגולות בישובים אלצ'בירה וחנאב בסוף המאה הי"ז ובתחילת המאה הי"ח. הישוב צ'בירה היה במחוז בני חשיש ממזרח לצנעא.
כתב היד הראשון (כת"י קוק) הוא סידור שאותו החל להעתיק בישוב אלצ'בירה בשנת תנ"ה (1695), וסיים בישוב חנאב, בעקבות גזירות כפי שמתאר בקולופון "ועמד מלך אכזר וקשה וביקש להגלות כל היהודים... להוליכם במדבר".
אין הכוונה לגלות מוז...
בבי': כת"י קוק 696-21473; כת"י בהמ"ל 277-35397.
ר' יוסף בן עודד בן כוכב הלוי העתיק. שני חיבורים מספרי הרמב"ם בסוף המאה הי"ד ובתחילת המאה הט"ו בעיר ת'לא במרכז תימן, מצפון מערב לצנעא.
כתב היד הראשון (כת"י ירושלים) הוא משנה תורה לרמב"ם - מדע-אהבה, כולל הקדמה וחלוקת הספרים בשנת קמ"ב (1382).
בכה"י ק"ע דפים, וישנן תוספות בשולי הדפים. הועתק במימון ר' עודד בן יפת בן יפת בן עודד הלוי.
בדף 93ב' רשימת בעלי כתב היד, בדף 94ב' "...
בבי': מיכאל ריגלר, קולופונים, ע' 172; י' יואל, נוסח מקובל ונוסח מוגה בספר משנה תורה לרמב"ם, קרית ספר, י"ט, ע' 140-143; כת"י ירושלים 1153°8; כת"י בהמ"ל 1213-43275.
מרי יוסף בן עמרם הלוי נולד בסוף המאה הי"ט בישוב בני עוואם שבמרכז תימן.
תלמיד חכמים, בקי בש"ס ובפוסקים, ונחשב עילוי וחריף. עסק בהשכלה כללית ובלימודי האסלאם והשפה הערבית. יצג את הקהילה בפני השלטון המוסלמי.
לאחר עלייתו לארץ, שמש רב מושב פדויים בנגב. היה מופת לחריצות ולהצלחה כלכלית, הכל בדרכי נועם.
נפטר בחדש כסלו תשכ"ט בתאונת דרכים.
בבי': יוסף דחוח, אפיקים ל"א (אב תשכ"ט), ע' 15.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 142
- 143
- 144
- 145
- 146
- 147
- 148
- 149
- 150
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »