חכמי תימן

תצוגת 1401 - 1410 מתוך 3154

מרי יחיא בן יוסף לגאמי נולד בשנת תר"ס (1900) בערך בכפר לגאם שבמחוז בני בהלול, בדרום מזרח צנעא. למד תורה אצל דודו מרי יחיא רייבי שגלה מצנעא לכפר לגאם.

בנעוריו הגיע לצנעא, ושם הוסמך לרבנות ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יחיא טויל ומרי אברהם עמראני. חזר לכפרו, ושימש רב הקהילה היהודית עד העלייה הגדולה לארץ.

בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ והתיישב במעברת ראש העין. עסק בלימוד תורה...

בבי': לוח הלוי, אדר ב' תשנ"ה; ספר טוב וישר.

מרי יחיא בן יחיא לגאמי היה חכם בישוב לגאם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר לגאם נמצא באזור בני בהלול בדרום מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בלבד: לגאמי, דאוד ועוד. מרי יחיא בן יחיא לגאמי המוזכר באנציקלופדיה ע' 280 הוא בן משפחתו.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...

ביב': פנקס השליחות ע' ל"א

מרי סעדיה לדאני המכונה אלג'יאר, היה חכם בישוב צואדחה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר צואדחה נמצא באזור עותמה במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: רדאעי, לדאני, מחזרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה רדאעי ומרי דוד מחזרי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...

ביב': פנקס השליחות ע' כ"ב

מרי יוסף בן סעדיה לדאני היה דיין, וכנראה, ראב"ד בצנעא באמצע המאה הי"ז.

הוא חתום על פסק דין העוסק במכירת בית בצנעא ביום שני, ט' בכסלו שנת תכ"ז (1667). הוא חתום ראשון ואחריו חתום מרי שלמה מנזלי, ששימש ראב"ד לאחר גלות מוז"ע משנת ת"מ (1680) ועד לפטירתו.

בפסקי דין שמצאתי בשנת תכ"ט (1669), ת"ל (1670) ותל"ח (1678) הוא אינו חתום, אלא חתומים מרי אהרן בן דוד הכהן, מרי שלמה מנזלי ומרי...

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 157-159; רצהבי, פעמים תשנ"ז, ע' 111; סערת תימן, ע' קמ"ג-קמ"ח.

ר' יוסף בן סעדיה לדאני העתיק את ספר ההפטריות לכל השנה בשנת תרכ"ד (1864). לא ידוע מקומו.

בכה"י ק"ו דפים, פסוק מקרא פסוק תרגום, כל כתב היד מנוקד בניקוד תחתון.

בקולופון דף 105ב' כתוב:

"נשלמה זאת המלאכה ההפטרה יום ד' תשעת עסר לחודש אייר שנת בקע"ה (לשטרות, תרכ"ד - 1864) על ידי העוסק במלאכת שמים, ואתה אחי המעיין בבקשה ממך שאם תמצא איזה טעות או איזה שיבוש אל תדינני אלא לזכות,...

בבי': כת"י ירושלים 4521°8.

מרי יוסף שלמה לדאני היה חכם בישוב חוטיב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חוטיב נמצא במחוז כ'ולאן מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בלבד: לדאני, עדן, קטיעי, סודמי, דחרוג, צופירה, ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יהודה עדן.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...

ביב': פנקס השליחות ע' נ"ט

ר' מעודד בן שלמה לדאני השלים את העתקת התורה בצנעא בשנת שנ"ב (1592).

התורה עם ניקוד ומסורה קטנה וגדולה. כתב היד פוצל לשלושה כרכים: כרך א' מחברת התיג'אן וחומש בראשית עד חומש שמות ט', כ"ב, כרך ב' חומש שמות ט', כ"ט עד ויקרא כ"ז, ל"א; כרך ג' במדבר א', ו' עד סוף חומש דברים.

בכרך הראשון בדף 30 נמצא שטר מכירת כתב היד משנת אתתקפ"א (ת"ל - 1670) בישוב "מגדלא כוכבאן" שבמרכז תימן. על העטיפה...

בבי': כת"י להמן 105-23280; כת"י להמן 107-23282; כת"י להמן 108- 23283.

מרי מעוצ'ה בן מנצור אללדאני היה מגדולי חכמי תימן בשנת קט"ז (1355) בערך. לא ידוע מקומו.

בשנת צ"ו (1336) התעוררו ספקות לגבי הכללים של עיבור השנים, וחכמי הדור התקבצו לקבוע כללים חדשים, ומינו את מרי מעוצ'ה לדאני שיכין כללים חדשים ולוחות שנים למאתיים שנה לכל יהודי תימן בערים ובכפרים.

בכתב יד של סידור, אשר נכתב בשנת שמ"ו (1586) כתוב, כי את לוח השנים הכין מרי מעוצ'ה לדאני.

...

בבי': ר"י קאפח, דברי צדיקים, תימא א', ע' 14; טובי, המחלוקת על מחזור רמ"ז בתימן, מחקרי עדות וגניזה, ע' 193-228; רצהבי, תורתן, ע' רכ"ג; רצהבי, תשובות ר"י הנגיד, ע' 76-78.

מרי שלום לדאני היה חכם, וכנראה, רב הקהילה היהודית בישוב כוסמה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כוסמה נמצא באזור ריימה, ממערב למחוז ד'מאר. השם כוסמה ניתן לפעמים לכפר עצמו ולעיתים הוא שם כולל לכפרים הבאים: אחגול, די עללה ובדי בלסין.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: ינאעי, מקיטן, כהן, ימני, סרי, יתים, לדאני ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי,...

ביב': פנקס השליחות ע' י"ג

ר' שלום בן זכריה לדאני העתיק שלושה חיבורים בעיר תנעם שבמרכז תימן בשנים רנ"א-רנ"ג (1491-1493).

כתב היד הראשון (כת"י קולומביה) הוא מדרש תנחומא חלקים א'-ב', שהעתיק בעיר תנעם בשנת רנ"א (1491), במימון ר' סעדיה בן דוד חראזי. בכה"י קס"ג דפים, הדף הראשון חסר.

בקולופון כתוב:

"בחמשא בשבא דהוא עסרין ותרין יומין בירח אדר שנת אלפא (ותמני) מאה ותרתין שנין לשטרי במאתא תנעם... סימן טוב...

בבי': ר"י קאפח, תימא א', ע' 15; ר"י קאפח, מהדורתו לרמב"ם, ס' המצוות; כת"י קולומביה M5843 X893-23449; כת"י קאפח 66-32306; כת"י קאפח 89-32316.

עמודים