מרי יחיא בן סעדיה שלמה היה מחכמי הישוב אסנאף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר אסנאף נמצא במחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: חארק, ראייבי, צ'נין, צאלח ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אברהם שלום, מרי יוסף חארק ומרי יוסף ראיבי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...
מרי יחיא בן עואץ היה דיין בעיר דמת שבדרום תימן לקראת סוף המאה הי"ט. הוא חתום על פס"ד בשנת תרמ"ה (1885), העוסק בשטר ערבות של נסים דחבש לקניית בית ע"י בני אלקעטבי. התאריך הוא יום א', כ"ד בטבת תרמ"ה (1885), והוא חתום לבד.
מסתבר, כי הוא בנו של הדיין מרי עואץ בן יחיא, החתום על פסקי דין בדמת תשע-עשר שנים לפניו, בשנים תרל"ד-תרל"ה (18741-875).
בשנת תרמ"ט (1889) חתום דיין בשם עואץ בן...
ר' יחיא בן צאלח היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר סדה שבדרום תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. שמו אינו מופיע בין גדולי חכמי העיר. הוא חתום עם ר' יחיא בן אברהם חראזי על כתובה בשנת תש"ד (1944) לזוג משה בן יוסף סעיד מנצור וקמר בת שלום משה חרפוף. יתכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.
מרי יחיא בן שלום היה מחכמי תימן במאה הי"ג. חי כנראה בעיר עדן.
הוא ידוע מתוך ספרו של מרי יחיא בר' סעדיה אבן אלחואס, אשר כתב חיבור בהלכות שחיטה בעדן בשנת ס"ח (1308). שם הוא כותב:
"ומגאוני אנשי תימן כגון יחיא בר' סעד, ויחיא בר' שלום, וסעדיה בר' מסעוד, שכל אחד מהם מעילי ופתילי, וגבן שכן ששאבתי ממעין רבי סעדיה בר' יעבץ הבבלי".
ר' יחיא בן שלום היה מנהיג באחד הישובים בסוף המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.
הוא חתום עם מספר מנהיגים על אישור, כי צאלח בן שלום דנוך רוצה לעלות לארץ ישראל, אין לו חובות, וכי יש לסייע לו בהשגת אישור עלייה. המסמך מיום ה' בכסלו תרנ"א (1891). על השטר חתומים: ר' אהרן בן שלום שחב, ר' שלום בן חיים צאלח ור' יחיא בן שלום. יתכן ושלושת החתומים היו דיינים באחד הישובים, לא ידוע היכן.
מרי יחיא בן שלום היה חכם בישוב אוצט בתחילת המאה העשרים. הכפר אוצט נמצא במחוז ברט בצפון תימן. בתקופה זו משפחתו היתה היחידה בכפר.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל ורבע.
ר' יחיא בן שלום כתב חלק מסידור במחצית הראשונה של המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.
בכה"י ט"ו דפים: פירוש קצר להגדה של פסח, תפילה לליל שבועות, אשמורות, הושענות, פזמונים לסוכות ושמחת תורה ועוד.
יתכן ותלמיד כתב זאת כחלק מלימודו.
מרי יחיא בן שלום היה דיין בבי"ד של הישוב אלחדיף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה פעל שליח העלייה יבניאלי.
הוא חתום על תשובות בית הדין לשאלות הרב אברהם קוק בתאריך יום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911). חתומים עמו עפ"י הסדר: מרי יחיא בן יעקב סאלם, מרי יחיא בן שלום ומרי יחיא בן שלום סעיד. היו שני דיינים עם שם זהה, ולכן לראשון קראו באופן סתמי ולשני הוסיפו את הזיהוי סעיד.
מרי יחיא בן שלום בן אברהם היה דיין וראב"ד בעיר דמת שבדרום תימן בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על פס"ד ביום ו' בתמוז תר"ן (1890) בנושא פרעון חוב של נפטר. הוא חתום ראשון - כנראה ראב"ד, ואחריו חתומים: מרי יהודה בן חסן ומרי יחיא בן מ"ו...
מרי יחיא בן שלום סעיד היה דיין בבי"ד של הישוב אלחדיף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה פעל שליח העלייה יבניאלי.
הוא חתום על תשובות בית הדין לשאלות הרב אברהם קוק בתאריך יום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911). חתומים עמו עפ"י הסדר: מרי יחיא בן יעקב סאלם- שלום, מרי יחיא בן שלום ומרי יחיא בן שלום סעיד. כדי להבדיל בינו לבין מרי יחיא בן שלום הדיין השני, נוסף לו השם סעיד.