מרי סעדיה תנעמי היה דיין בצנעא לקראת אמצע המאה הי"ח. הוא מוזכר ברשימות הדיינים מצנעא שפרסם מרי עמרם קורח, בקבוצת הדיינים מצנעא שאין עליהם פרטים לגבי שנות פעילותם. הדיינים הם: מרי סעדיה קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעדיה נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעדיה תנעמי.
בפנקס בית הדין - מסוודה של צנעא מצאתי את מרי סעדיה תנעמי חותם על פסק דין, עם ראב"ד מרי דוד חותר בשנת תק"ז (1747). מסתבר, כי חמשה...
מרי שלום בן זכריה תנעמי חיבר מדרשים לתורה. בספרו מוזכר הישוב בני חרב מואדי עאשר בשנת של"ה (1575). אולי הוא נכדו של ר' שלום בן זכריה תנעמי (ע"ע הבא). חיבורו העיקרי @44"מעין גנים"@55 - מדרשים לתורה ולהפטריות. בכה"י ר"נ דפים, חסר בתחילתו ובסופו. חלק מהמדרשים בדרך הרמז, נוטריקון וגמטריאות, חלק כתוב בערבית כמקובל במדרשי תימן עד המאה הט"ז, חלק מהמדרשים בנויים בצורת שו"ת, דרך מקובלת מאוד בתימן....
ר' שלום בן זכריה בן שלום בן משה בן זכריה תנעמי העתיק את מדרש הגדול בעיר תנעם שבמרכז תימן בשנת רנ"ח (1498). אולי הוא סבו של מרי שלום בן זכריה תנעמי (ע"ע קודם).
בכה"י ל"ג דפים, ובהם מדרש הגדול לחומשים בראשית ושמות, ואלו רק שרידים של כתב היד. רוב כה"י לא הגיע לידינו. נכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה הכהן.
בקולופון כתוב:
"נבצע בחודש טבת בשנת אתת"ט שנין לשטרי (רנ"ח - 1498)...
מרי שלום בן משה תנעמי נולד בישוב אלצפא שבמחוז סר מצפון מזרח לצנעא, בשנת תרמ"א (1881). למד תורה אצל מרי יחיא שחב ור"י בשירי. הוסמך לשחיטה ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בבאר שבע.
חיבר ספר בשם @44"מורה צדק"@55, קובץ העוסק בליקוטים למדרשים, אגדה, עיבור שנים ונושאים שונים. מסודר עפ"י א'-ב'. בחיבור י"א כרכים וכולם עדיין בכתובים. נפטר בי"ג...
מרי שלום בן שלום תנעמי נולד בשנת תר"ל (1870), בישוב גרווח שבמחוז חראז, ממערב לצנעא.
למד תורה בצנעא במשך ט"ז שנים, והוסמך לרבנות ע"י חכמי העיר. מונה לשמש רב הישוב גרווח. הסמיך לשחיטה את מרי מעוצ'ה יחיא מכפר בית שארעה שבמחוז.
בהמשך, עבר לגור בישוב מצ'מאר, ושמש רב לכל מחוז הרי חראז, הכולל גם את העיר מנאכ'ה, מצ'מאר וי"א כפרים. קיבל רשות מהשלטון לאסור יהודים שסירבו לקבל מרות. היה...
מרי שלום בן שלום תנעמי נולד בשנת תר"ל - 1870 בישוב גרווח שבמחוז חראז, ממערב לצנעא. שמש רב הישוב גרווח, ובהמשך הרב הראשי לכל מחוז חראז. נפטר במחנה חאשד בדרך לעלייה לארץ בשנת תש"ט - 1949. ראה באנציקלופדיה ע' 646.
לאחר פרסום ספר האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שם נכתב שמו: מרי תנעמי בן שלום. הוא תרם יחד עם בניו: חיים ושלום לכולל ולקהילה התימנית בירושלים, אך לא...
ר' שלום בן שלמה בן שלום תנעמי העתיק במאה הי"ח מספר חיבורים. לא ידוע לי מקומו.
הוא העתיק פעמיים את התורה, ופעמיים העתיק את הספר צידה לדרך למרי יחיא אלצ'אהרי.
כתב היד הראשון (כת"י סן פרנציסקו) הוא חומש בראשית ושמות, אשר העתיק בשנת תקמ"ג (1783). בכה"י ע"ב דפים כולל ניקוד, טעמים, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג.
בקולופון כתוב:
"נשלמה זאת הפרשה ביום חמישי סדר וזאת התרומה...
מר שלמה תנעמי היה המרי והנשיא של הקהילה היהודית בעיר עמראן, מצפון לצנעא, באמצע המאה הי"ט. שמו ידוע מתוך דברי ר' יעקב ספיר אשר ביקר בתימן בשנת תרי"ט (1859), וכתב, כי מרי שלמה מפליטי צנעא זה ט"ו שנים, וכי בנו ר' יוסף היה אז בן כ"ה שנים.
לפי זה אני מסיק, כי נולד בצנעא בשנת תקע"ד (1814) בערך, בהערכה שהיה גדול מבנו בכעשרים שנה לפחות. וכי בשנת תר"ד (1844) נמלט מצנעא לעיר עמראן עם משפחתו,...
ר' שלמה בן אברהם תנעמי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר תנעם בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על אישור לקבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר, באמצעות ועד הרבנים בצנעא. האישור מיום חמישי, כ"ו באייר תש"ט (1949), תוך כדי העלייה הגדולה לארץ. סכום הסיוע הוא שלושים ריאל, וחתומים על האישור עפ"י הסדר: ר' שלום בן שלום כהן, ר' שלמה אברהם תנעמי, ר' יוסף בן...
מרי תנעמי בן שלום תנעמי נולד, כנראה, בעיר מצ'מאר בסוף המאה הי"ט. העיר מצ'מאר סמוכה לעיר מנאכ'ה, בהרי חראז מדרום מערב לצנעא, מרחק של חצי שעה הליכה.
מרי תנעמי היה רב הקהילה. בקהילה היו כעשרים- שלושים בתי אב. היה נוסע הרבה לעיר מנאכ'ה לצורך פרנסה ולימוד תורה.
הוא שימש רב, מורה הלכה, שוחט ובודק, מקדש ומגרש, כפי שהיה מקובל בתימן בקהילות הקטנות. הוא שימש גם ראש השוחטים והבודקים בעיר...