מרי שמעון בן עואץ' ת'רבה היה חכם בישוב קארה בתחילת המאה העשרים. היו מספר ישובים בתימן בשם קארה, ועפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בישוב קארה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: ת'רבה, קורי (מרי יוסף כורי- גורי משיכון ה' בב"ב, מצאצאי משפחה זו), תאלבי, זידי, שראמי (ממשפחת אימי) ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה בן יצחק.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי...
מרי אברהם תאם היה דיין בישוב כומים שבמרכז תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ. נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.
הוא שימש בדיינות עם ראב"ד מרי יחיא בן משה כומימי-תאם, והדיין השני מרי שלמה ונה. במקרים מורכבים היו פונים לבי"ד המרכזי בצנעא. עמד בקשר עם הרב הראשי, מרי יחיא יצחק הלוי.
הישוב כומים היה במרחק של יום הליכה מדרום לצנעא, היו בה ארבעה בתי כנסת פרטיים של משפחות...
מרי אברהם בן שלמה בן דוד תאם היה חכם בישוב כומים בתחילת המאה העשרים. הכפר כומים נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קציר, תאם, סיאני, עומיסי, אחמדי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה יחיא, מרי חסן דוד, מרי שלמה קציר ומרי יחיא בן יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
מרי יוסף בן אברהם תאם היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בשנת תרמ"ו (1886). חתומים ראב"ד מרי שלמה בן שלום צאלח קודם למינויו, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעיד משרקי, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה, מרי יחיא קאפח שמונה בהמשך לחכם באשי ועוד.
חתימתו לא מופיעה על תקנות ופסקי דין אחרים של חכמי הישיבה הכללית....
מרי יחיא יוסף תאם היה מחכמי הישוב בשאר בתחילת המאה העשרים. הכפר בשאר נמצא בנפת חדא מדרום לצנעא, מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: בוצלי, תאם, ד'מארי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום אברהם, מרי יחיא ד'מארי ומרי שלמה בוצלי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי...
ר' שלום בן אהרן תאם נולד בעיר מנאכ'ה בט"ו באב תרנ"ח (1898). אביו היה סוחר גדול בבדים ותבלינים. מנאכ'ה הייתה עיר קשר חשובה במסחר שבין צנעא לעיר הנמל חודידה. בשנת תר"ס (1900) עלתה המשפחה לארץ ישראל,
מאהבת ארץ הקודש, והשתכנה בירושלים בשכונת נחלת ציון, שם רכשה בית. ר' שלום גר בבית זה עד יום מותו. למד תורה בתלמוד תורה השכונתי, ובגיל י"ב שנים הכניסו אביו לבי"ס בצלאל, שם למד צורפות בסדנתו של...
ר' טבי בן סעדיה בן יצחק אלתאסי העתיק בישוב אלקראני אלקראט את הספר מקרא יואל בעל הרמזים בשנת תנ"ט (1699).
בכה"י רס"ה דפים, בחיבור פירוש לתורה עם גמטריאות, נוטריקון וכדומה. נכתב במימון שני בני משפחה, פלוני ויפת בני שלום בן אברהם בן מעודד.
בקולופון כתוב: 5"נשלם... בארבעה בשבא דהוא תמניא יומין לירח טבת שנת תרין אלפין ועשר שנין שנת התנ"ט ליצירה (1699). ונכתבה על שם... בן... הרב......
מרי יחיא בן דוד תורכי היה מחכמי תימן, וחי, כנראה, בצנעא או במרכז תימן במאה הי"ח-י"ט, להערכתי. שם משפחתו תורכי, מלמד, כי היה קשור הוא או מי מבני משפחתו לצבא הטורקי ששלט בתימן, או שאולי אף מוצא משפחתו מטורקיה.
שמו ידוע לי משני מקורות. הוא כתב הגהות בשולי כת"י מורה נבוכים לרמב"ם מן המאה הי"ד-ט"ו, וכן הוא ידוע לי מכתב יד העיקרי של פירוש המזרחי למשנה ולתלמוד, שחיבר מרי זכריה בן שלום החלפוני...
ר' משה בן שמואל תורכי העתיק את ספר השחיטה מקור חיים בשנת תרפ"ה (1925). לא ידוע מקומו. מקור משפחתו מרמז, כי הוא או משפחתו הייתה קשורה לצבא התורכי שהיה בתימן או אף מוצא משפחתו מטורקיה.
הספר מקור חיים הוא מספרי השחיטה הנפוצים ביותר בתימן במאה וחמישים השנים האחרונות בתימן. את הספר חיבר הדיין מהרי"ץ בן יעקב באמצע המאה הי"ט. עפ"י הספר נבחנו רוב השוחטים בתימן בתקופה זו.
בכה"י קי"ד...