ר' שלמה בן יצחק לוי היה מנהיג בעיר מֻצְ'מַאר בשנת תק"ן (1790). העיר ממוקמת ליד העיר מנאכ'ה, בדרום מערב לצנעא.
הוא חתום ראשון על כתובה, ואחריו חתום ר' משה בן אברהם, לכתובה של הזוג אברהם עזירי ומרים עזירי.
יתכן וחתמו בתור עדים ולא מנהיגים.
חכמי תימן
תצוגת 121 - 130 מתוך 132
ר' שלמה בן משה לוי העתיק את התורה במאה הי"ח. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
בבי': כת"י בהמ"ל 158-23593.
מרי שלמה בן סעדיה לוי היה דיין בישוב אעבאר צ'אפדה= בית עד'אקה, בשנת תקצ"ג (1733).
הוא חתום על שטר פס"ד, העוסק במכירת תאג' שהעתיק ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה בעיר צנעא בשנת רמ"ה (1485).
התאג' נמכר מספר פעמים, וביום ראשון, ו' בניסן במ"ד לשטרות (תקצ"ג - 1733) נמכר למשה בן יחיא בן סעיד בן שוכר פקעה מהישוב אעבאר צ'אפדה. חתומים עפ"י הסדר: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה...
בבי': תאג' משפחת חבשוש, צילום בירושלים וסימנו SP59.
ר' שלמה בן שלמה לוי העתיק סידור לכל השנה והחגים בישוב קצבת דרב אלערארה בשנת תרל"ב (1872).
בכה"י רכ"ג דפים, כולל נוסח תפילות, לוח שנים (תרל"ב-תרמ"ג), עם עיטורים. יש בהעתקה שגיאות כתיב רבות, ומסתבר כי את הסידור העתיק נער כחלק מלימודו. בכה"י ליקוטים בנושאים שונים, כמו "ג' יורדים לגיהנום ואינם עולים, קמיע לשמירה" ועוד.
בקולופון כתוב:
"אני הכותב... שלמה בן שלמה הלוי... השם ב...
בבי': כת"י שיקגו ספרטוס קולג' D5-40255.
מרי שמואל בן שלום הלוי נולד בכפר שעבה שבמחוז כ'ולאן בשנת תרנ"ב (1892). למד תורה אצל חכמי הישוב ואצל חכמי צנעא, ושם קיבל את הסמכתו לרבנות. נבחר לרב הכפר והסמיך שוחטים ורבנים.
פעל רבות בצורכי ציבור, הקים חדרים ללמד תורה לתלמידים, ישיבה ללימוד תורה ועוד. היה איש ישר וצדיק ובעל מופת. היה מקובל מאוד על הקהילה ועל המוסלמים, ורבים היו באים אליו בעת צרה ובזמן בצורת. פעל וסייע לקהילתו לעלות...
בבי': ר"ש גמליאל, חכמי היהודים בתימן, ע' פ"ג.
מרי שמריה בן עזרא הלוי היה מגדולי חכמי תימן בסוף המאה הי"ד, ועסק באסטרונומיה והכנת לוח עיבור שנים. לא ידוע מקומו.
הוא הכין לוח שנים למחזור של רמ"ז שנים משנת ק"ן (1390), ועד לשנת שצ"ז (1637). העובדה, כי כתב לוח בשנת ק"ן (1390), מלמדת כי חי סמוך לשנה זו.
הוא כתב, כי הלך בעקבות "הגאון נתנאל בן פיומי", מחבר הספר בוסתאן אלעקול - גן השכלים, במחצית הראשונה של המאה הי"ב. הוא הלך בשיטת...
בבי': טובי, מחקרי עדה וגניזה, ע' 193-228; רצהבי, תורתן, ע' רכ"ד; כת"י משפחת יעקובי, ראש העין.
ר' חיים בן יצחק מהדי לוי העתיק דיואן בשנת תרצ"ח (1938). לא ידוע מקומו.
בכה"י ק"ד דפים, חסר בחלקו. במספר מקומות ציין את שמו, בדף 42ב' כתוב: "הצעיר ק"ה עפר רגלי הסופרים חיים בן לא"א מ"ו יצחק מסעוד נחום מהדי הלוי ס"ט".
בקולופון דף 103ב' כתוב:
"ותהי השלמת המלאכה הזאת ביום שנאמר בו כי טוב יום ה' לחודש תמוז כי בו סדר מטות, שנה ברמ"ט לשטרות (תרצ"ח - 1938). המוצא בו טעות אל...
בבי': טובי, כת"י בן צבי, ע' 221-222 (כת"י בן צבי 307-36027).
מרי שלמה בן יחיא לולוי נולד בעיירה רצאבה שבמחוז גהראן, מדרום לצנעא, בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא עלה לארץ עם משפחתו בתחילת המאה העשרים, וידוע, כי בשנת תרפ"ט - 1929 הגיעה משפחתו למושבה שעריים שברחובות.
הוא היה תלמיד חכמים וירא שמים. כעבור שנה, בשנת תר"ץ, מונה לשמש דיין בבית הדין שהקים מרי שבתי מדהלה, וחברי בית הדין, בתחילה, בשנת תרפ"ט היו: מרי דוד בן שלום קפרא, מרי שבתי...
ביב': פנחס קפרא, מני תימן ושעריים, ע' 167 - 169
מרי סעדיה לונטה היה חכם בישוב גבי בתחילת המאה העשרים. הכפר גבי נמצא באזור ריימה, ממערב לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: בשארי, טאצה, ימני, צג'יר, כהן, חדאד, סעיד ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא שלמה, מרי סעדיה בן יחיא ומרי רצ'א כהן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם...
ביב': פנקס השליחות ע' י"ב
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »