ר' סעדיה בן עודד הלוי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ת'ראת בשנת שפ"ה (1625). הוא חתום שני על כתב גירושין לאחר חתימת ר' יפת בן מעודד. הגט נכתב לסעיד בן נגים.
יתכן והם חתומים בתור עדים ולא שימשו מנהיגים.
ר' סעדיה בן עודד הלוי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ת'ראת בשנת שפ"ה (1625). הוא חתום שני על כתב גירושין לאחר חתימת ר' יפת בן מעודד. הגט נכתב לסעיד בן נגים.
יתכן והם חתומים בתור עדים ולא שימשו מנהיגים.
ר' פלוני בן אברהם לוי היה משורר. לא ידוע שמו הפרטי, זמנו ומקומו.
שמו ידוע מתוך שיר ידידות אשר כתב לר' זכריה בן חוטר. השיר פותח במילים "אחבר שירות".
את השיר העתיק מרי יצחק ונה, ולפי זה ניתן להסיק, כי חי באותו איזור, בערים מעבר וד'מאר, מדרום לצנעא. כמו כן ניתן להסיק, כי חי לא יאוחר מן המחצית הראשונה של המאה הי"ז.
יש להניח, כי ר' זכריה היה תורם שסייע לקהילה, וכנראה, גם...
ר' פלוני בן יוסף בן גד הלוי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם בישוב נחלא דנג'ראן. לא ידוע זמנו.
בידינו נותר רק הדף הבודד של הקולופון. ואולי הוא ר' סעדיה בן יוסף בן גד הלוי שהעתיק כתובים בעיר צעדה בשנת ר"ד (1444) (ע"ע).
מרי צדוק דוד הלוי נולד בצפון תימן בתחילת המאה העשרים. הוא, כנראה, בנו של מרי דוד בן צאלח-צדוק הלוי מנהיג יהודי הג'ר שבמחוז חידאן בצפון תימן, ואולי מדובר בחכם אחד.
בשנת תש"ה יצא בדרכו לא"י עם קבוצת עולים מצפון תימן. בעדן נקלעו לקשיים רבים, ורבים נספו. עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בקרית עקרון, אחד הריכוזים הגדולים של יוצאי צפון תימן בישראל. שמש רב הישוב קרית עקרון.
ר' שלום בן יפת הלוי העתיק קובץ עפ"י הערכה במאה הי"ז-י"ח. לא ידועה שנת העתקה ומקום הכתיבה.
בקובץ אגדות חז"ל וביאורן, פירוש למקרא ונושאים שונים בצורת שו"ת, אגודת אזוב, "ליקוטין מאגודת אזוב מה שמצאתי", פעמון זהב ורמון לר"י ונה, ובסופו שיר ובו "עזור עבדך שלום בן ליפת הלוי הסגולה, תחיינו ביומים ספרים אכתוב לאין קץ ואין תפילה".
יתכן והוא חיבר את השיר ולא העתיק את כל הקובץ, ויתכן אף...
ר' שלום בן מעודד חיבר בקשות במאה הי"ח כנראה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
הוא ידוע לי מתוך בקשה הכתובה בתוך סידור תפילה. כה"י מהמאה הי"ח, ובו ק"ח דפים. הסידור רק לחגים ואינו שלם.
בדף 13א' כתוב: "בקשה נאה" מאת ר' שלום בן מעודד הלוי הפותחת במילים: "ישמור בן תרח".
בבי': כת"י בר אילן 70-36596.
מרי שלום בן מת'נא הלוי היה רב ראשי וראב"ד בעיר דמת שבדרום תימן בתחילת המאה העשרים. להערכתי, נולד באמצע המאה הי"ט. הוא בנו של הדיין מרי מת'נא בן שלום כנראה, החתום על פסק דין בעיר דמת בשנת תקצ"ה (1835).
הוא חתום ראשון על מספר פסקי דין משנת תרע"ב (1912) ועד לשנת תרפ"ז (1927) כפי שמצאתי.
בכ"ו בניסן תרע"ד (1914) הוא חתום על שטר מכירת ס"ת המכונה "אליהו" לקונה יוסף חסן מת'נא. הוא חתום...