מרי יוסף בן שלום ונה היה חכם במאה הי"ט במרכז תימן, להערכתי. לא ידוע לי זמנו ומקומו. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, בו העתיק ר' יחיא בן דוד הלוי קובץ בהלכות שחיטה, כולל הלכות שחיטה לרמב"ם, שערי קדושה למהרי"ץ, קונטרס פרי צדיק ועוד.
כתב היד קטן, גודל מהדורת כיס, אופייני מאוד למאות הי"ט והעשרים בתימן. שמו ידוע לי מתוך קטע המופיע בדף 5, אחרי סיום שערי קדושה.
שם כתוב:
מצאתי כתיבת...
מרי יחיא ונה היה רב הכפר מִשְמַאס שבמחוז ירים, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. בכפר חיו כשבע- שמונה משפחות יהודים. הכפר שכן במרחק של כחצי שעה הליכה מהעיירה צּומַרַה.
הוא היה עשיר גדול, בישוב היה מניין קבוע ובית כנסת אחד.
מרי יחיא שלמה ונה היה דיין בעיירה כומים שבאזור אנס, מרחק הליכה של יום אחד מדרום לצנעא, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. בעיירה היו ארבעה בתי כנסת פרטיים: הג'דידה - החדשה, של משפחת ונה, אלעליה - העליונה, של משפחת תאם, אלדאכ'לה - הפנימית, של משפחת עמראן; והרביעית של משפחת ונה.
מרי יחיא שימש בדיינות עם מרי יחיא בן משה כומימי- תאם שהיה ראב"ד, ומרי אברהם תאם. בבית הדין לא נשמרו העתקים של...
מרי יצחק בן אברהם ונה נולד בשנת ש"ל (1570) בערך בעיר מעבר שבמרכז תימן כנראה. למד תורה אצל חכמי הדור באזור: מרי סעדיה בן יוסף הקרחי ומרי יוסף בן אברהם עראקי. הוא מזכיר חכמים נוספים, ויתכן כי אף הם היו מרבותיו: מרי שלמה בן ר' דוד הכהן - מחבר ספר הקבלה "לחם שלמה", מרי שלום בן יוסף הקרחי - מחבר ספר הקבלה "ספר סגולות", מרי שלמה בן שלום המלמד, ומרי יוחנן מזרחי - גדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן....
ר' סעדיה בן חיים ונה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר מעבר מדרום לצנעא, ליד הערים ד'מאר ורדאע, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. שמו ידוע לי מחתימתו על מכתב, בו הוא מאשר את קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. האישור מיום ראשון, י"ד באייר תש"ח (1948), וחתום עמו ר' חיים בן סעיד קוביסי.
סכום הסיוע הוא ל"ב ריאל, והגיע באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה בן מרי יחיא יצחק הלוי, מרי...
ר' שלום בן שלמה ונה העתיק את הספר ימין משה בשנת תרי"ט (1859) בישוב ג'ראנה. יתכן, והישוב ממוקם ליד אזור בעדאן שבדרום תימן.
בכה"י ע"ג דפים, בו העתיק את הלכות שחיטה ימין משה לר' משה וינטורה עפ"י מהדורת דפוס, וכן תוספת הלכות מספרו של ר' חיים משה קארגיל, וכן הגהות מפירוש ראשי בשמים לר"ד משרקי.
בשער הספר המעוטר כתוב:
"ספר ימין משה, והוא הלכות שחיטה והל' טריפות ממרן... מהרי"קא...
מרי שלמה בן שלום ונה היה מחכמי העיר רדאע, מן הערים הגדולות והעתיקות ביותר בתימן, ושמש דיין בבית הדין בשנת תר"ץ - 1930.
שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בעיר רדאע בשנת תר"ץ - 1930. כתב ההרשאה לשחיטה ניתן ביום חמישי כ"ה בטבת ברמ"א - תר"ץ - 1930 וחתומים עליו: מרי שלמה בן שלום ונה, מרי יחיא בן יחיא עומיסי ומרי שלמה בן יחיא צ'אהרי.*
להלן נוסח ההרשאה:
בהיות...
מרי יחיא ועלאני היה חכם בישוב אללסי שבמחוז ד'מאר במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, מיום שני כ"ג באלול ב"פ - תקכ"ט - 1769. פסק בית הדין עוסק במסמך בכתב ידו של יחיא אברהם טירי, מעשירי ונכבדי צנעא, אל יהודי הכפר אללסי. תוכן המכתב עוסק במכירת אבק שריפה למחסן של השלטונות. נראה, כי בגלל חשיבות המסמך, רגישות הנושא ותוכנו העוסק בחומר נפץ, רשמו את העתקו בפנקס בית הדין. המסמך...
מרי שלום וקאחי היה חכם בישוב תובאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר תובאן נמצא במחוז חדא מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: וקאחי, קהלאני, צארום, בשארי, גחש, ד'מארי, צאלח, צ'אהרי, מנצור ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן יחיא. יתכן והיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...
ר' יוסף בן שוכר ושצ'י היה סופר במקצועו, והתפרנס מהעתקת ספרים במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. היה מגיע לישובים השונים, ושם העתיק ספרים תורניים לפרנסתו.
שמו ידוע לי מתוך מספר כתבי יד, אשר העתיק לחכמי משפחת גברא בעיר סוד מצפון מערב לצנעא. בשנת תרכ"ט (1869) הוא העתיק את סידור עץ חיים למהרי"ץ בלי פירוש עץ חיים, לכבודו ובמימונו של ראב"ד העיר, מרי שלום...