ונה, יוסף בן שלום

מרי יוסף בן שלום ונה היה חכם במאה הי"ט במרכז תימן, להערכתי. לא ידוע לי זמנו ומקומו. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, בו העתיק ר' יחיא בן דוד הלוי קובץ בהלכות שחיטה, כולל הלכות שחיטה לרמב"ם, שערי קדושה למהרי"ץ, קונטרס פרי צדיק ועוד.

כתב היד קטן, גודל מהדורת כיס, אופייני מאוד למאות הי"ט והעשרים בתימן. שמו ידוע לי מתוך קטע המופיע בדף 5, אחרי סיום שערי קדושה.

שם כתוב:

מצאתי כתיבת להר"ר אברהם הנגיד בן הרמב"ם ז"ל שכתוב זה וז"ל: איזה נקב בכרס ומותר. תשו'(בה) אם אכלה הבהמה דבר שנפח כריסה ודקרוה בסכין ויצא רוח ונסמכה הכרס לדופן וחיתה הבהמה ה"ז (הרי זה) מותרת, לא תהיה זאת חמורה מן הריאה שאם ניקבה ונסמכה לדופן הרי היא מותרת. וראיה לדבר זה ממה שאמר ר'(בינו) בהלכה לענין קיבה, וכן כל נקב שהבשר או החלב המותר באכילה סותם ה"ז מותר. עכ"ל. זוהי מה שמצאתי אצל מ"ו יוסף בן סאלם ונה ז"ל.

משמע, שמרי יוסף ונה כתב חיבור בהלכות שחיטה. להערכתי, חי במרכז תימן במאה הי"ט, בהסתמך על העובדה, כי העתיק את חיבורי מהרי"ץ וסבו מרי צאלח.