בֻּנדאר

בנדאר הוא אבי הנגידים שחיו בעיר עדן בסוף תקופת הגאונים במאה הי"א. שמו מוזכר באגרות ששלחו הגאונים וחכמי בבל אל יהודי תימן, כדי לאסוף כסף ותרומות לישיבות הגאונים בבבל. חוקרי הגניזה מצאו בגניזה הקהירית עשרות אגרות ששלחו הגאונים לתימן. ממכתבים אלו ניתן להסיק, כי היהודים במאות העשירית והי"א היו מפוזרים מאוד בתימן, היו בקשר ישיר ומהיר עם מרכזי היהדות, וכי מצבם הכלכלי היה טוב מאוד, ואף תרמו סכומים עצומים לישיבות הגאונים.

על בנדאר - אבי משפחת הנגידים מעדן, אין ידועים פרטים רבים. הוא חי באמצע המאה הי"א. פרופ' גויטיין מעריך, שאולי, מוצא משפחתו מפרס עפ"י צליל שם המשפחה. בתקופה זו סוחרים רבים מעיראק ומפרס היו בעדן, שכן היא שימשה עיר נמל בינלאומית חשובה מארצות המזרח התיכון ומדינות האיסלאם בדרכם להודו. בנו - חסן, הוא יפת ידוע ומפורסם. הוא מוזכר באגרות מהגניזה בשנת דתתנ"ז (1097) בערך. הוא היה אחד הסוחרים הגדולים בסחר עם הודו ומנהיג היהודים.

גם נכדו, נינו וצאצאיו שימשו נגידים ומנהיגי קהילות וסוחרים בינלאומיים עד המאה הי"ג-י"ד, ומצאצאיו גם מרי דוד בן עמרם עדני, מחבר מדרש הגדול.